אז ככה .. מאז ומעולם לא הייתי מוקפת הרבה חברים .. ביסודי הייתי ממש מסכנה עשו עלי חרם ובתיכון היו לי מעט חברות.. לקראת הבגרויות בכיתה יא יב כן הייתי בקשר עם בנות דיי מקובלות בשכבה והיה לי כיף אבל תמיד הרגשתי לא באמת קשורה.. תמיד הייתי מצטרפת כביכול לקבוצת בנות אבל אף פעם לא הרגשתי באמת קשורה.. כן היו לי 2 חברות באמת אמיתיות שאהבתי אבל בתקופת הצבא הכרתי את החבר שלי וגם בגלל השירות והתנאים התרחקתי מהחברות שלי וגם הם ממני אבל תמיד ידעתי שהן שם בשבילי וזה עדיין ככה .. אבל עכשיו אני אחרי צבא כבר כמה חודשים .. אחת מהן עברה לגור בחול והשנייה עושה טיול בחול להרבה זמן וכרגע אני עובדת ולא עושה יותר מידי בחיים שלי.. בעבודה שלי זה אנשים יותר מבוגרים בעיקר ואני לא יוצאת עם אף אחד חוץ מעם חבר שלי ורק איתו כי אין לי עם מי .. בהתחלה לא הפריע לי אבל אני מתחילה להרגיש ממש בודדה וגם חבר שלי לפעמים אומר שחבל שזה ככה וזה נקודה ממש רגישה אצלי אבל אני לא יודעת איך לשנות את זה .. כי אני לא נמצאת בשום מעגל חברתי בגילי שאני יכולה למצוא חברים חדשים אני פשוט כל יום עובדת וחוזרת הביתה אין לי מאיפה להכיר אנשים חדשים אני לא יודעת איך להתחבר ולמצוא חברים .. ממש רע לי עם זה ואני לא יודעת מה לעשות ..
דבר שחשוב לי לציין ואולי ישמע מוזר שאני בכלל מציינת את זה אבל כל מה שכתבתי דיי נשמע כאילו אני מאותם האנשים שתמיד היו לבד כי אולי הם" שונים" או אאוטסיידרים אבל אני לא כזאת אני בחורה יפה עם שמחת חיים, בחיים לא היו מנחשים עלי שאני כזאת בודדה ולבד.. אפילו בעבודה שלי אנשים תמיד אוהבים אותי וכיף לדבר איתי .. אבל במעגל החברתי הנורמטיבי של השכבה שלי אני ממש מרגישה לבד .. אשמח לעצות או כל דבר אחר. תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות