אני אמא לשני ילדים בן 8 ובן 12
אני לוקחת ללב כשילדי נפגעים מהחברים שלהם.
אני לא אומרת להם כלום אבל כואב לי ובלילה אני עצובה ולא ישנה טוב.
אומרים לי שזה ״רק״ ילדים והכל עובר להם ולא לעשות ענין. אבל אני חושבת שזה לא נכון. לילדים כואב ועצוב כשפוגעים בהם וזה לא פשוט בכלל להיות ילד. אני חושבת שילד צריך עזרה כשעצוב לו או רב עם חבר. ולהרגיש שיש מישהו לצידו.
לפעמים אני נעזרת במורה של הילדים כדי לעזור להם בסיטואציות חברתיות כמו מריבה שקרתה.
היתה תקופה של טיפול פסיכולגי שהם קיבלו אבל היה ממש לא מועיל.
אני מגזימה ? צריכה לקחת הכל יותר בקלות ? קשה לי מאוד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות