שלום לכולם, אני בן 17, מסיים יא בקרוב מאוד.
כבר מכיתה ז בערך שאני בלי חברים, עזבתי את החברים האמתיים שהיו לי ומשם זה סיפור ארוך בדרך למציאה של כאלה, עד שהבנתי שבבית ספר שלי אני לא באמת אמצא.לצערי.
יש הרבה סיבות שכנראה לא אוכל לפרט בנוסח קצרצר.. כמו שאמרתי אני שנה לפני גיוס, שמעתי הרבה פעמים את התשובה "בצבא מכירים חברים לחיים" כי עוברים איתם דברים וכאלה.. אני לא יודע אם זה באמת נכון.. אני כל כך מקווה למצוא חברים והכל ידידות.. אפילו חברה. כל אלה אני יודע שלא יגיעו מהסביבה שמקיפה אותי כרגע.
אני כמעט בטוח שאין לי בעיה חברתית והאמת בזמן הזה אני פשוט בדיכאון.. כואב לי על המצב שאני בודד, אבל אין לי מה לעשות.. אז אני מתאמן וכאלה כדי להעביר את הזמן.. אבל זה לא מחפר על חיי חברה, או אהבה..
האם בצבא מכירים חברים לחיים חד משמעית, ולא משנה באיזה תפקיד משרתים(לדוגמא לא קרבי)? , והאם בצבא יש גם את הקטע הזה של קבוצות של חברים(לדוגמא אלה שהיו בתיכון "חנונים" יתחברו לסוג שלהם, או ערסים שיתחברו לערסים..) אני מאמין שמהניסיון שלכם תוכלו להסביר לי חברים.. אני מקווה..
המצב ככ' מדכה אותי ואני חייב לדעת שיש עוד מקום שאני עתיד להגיע אליו ששם אני אכיר את "המשפחה" השנייה שלי, החברים, הידידות, והחברה.
אני זוכר שהייתי בצו הראשון, הכרתי אנשים, ובין היתר ילדה שבאמת נראת מדהימה, כל היום העברנו ביחד וידעתי שאם היה לנו עוד זמן היינו הופכים לידידים טובים או יותר מזה וכשאני חושב על צבא היא הראשונה שעולה לי, ששם אני אכיר אנשים כמוה ואתחבר אליהם.. ככה אני מקווה.. אז מה אתם אומרים? בנוסף מה עם האנשים שאתם הכרתם בצבא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות