אני במערכת יחסים זוגית עם בחור שהתגייס לפני כ-5 חודשים לתפקיד קרבי. אני עקב בעיות בריאותיות לא התגייסתי. כבר לפני תחילת השירות שלו עלה הנושא של התרופפות הקשר בזמן השירות. שאלנו את עצמנו אם אולי עדיף להיפרד, או לעבור למערכת יחסים פתוחה, אבל האהבה גברה על כך והחלטנו שאנחנו רוצים לנסות לעבור את זה. חצי שנה אח"כ, אני מרגישה לבד. אני מרגישה כאילו אני לא נמצאת במערכת יחסים, כאילו אני רווקה עם מחויבות, כאילו יש לי מחסום אבל באותו הזמן פיתחתי אליו תלות - לחכות לו שיתקשר בסוף היום, הדאגה אם הוא לא, היציאות המטורפות... איני יודעת מה לעשות.
הוא כמובן יודע מזה ואנחנו מדסקסים בעניין הלוך ושוב, אבל זה לטחון מים. אנחנו אוהבים מדי כדי להחליט לשנות את המצב, אבל סובלים מהריחוק.
לפני כחודש התחיל איתי בחור מהעבודה, וזה כמובן גרם לבעיה לעלות שוב. הוא מוצא חן בעיניי, והייתי רוצה להגיד לו כן, אבל מרגישה כאילו משקולת מחוברת לי לרגל.
כרגע, הדילמה היא כזו - להישאר איתו, להרגיש לבד ולסבול את זה כי אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי ואנחנו טובים אחד בשביל השני? או להיפרד כדי שתהיה לי האפשרות להיות עם אנשים אחרים ולא להרגיש שאני מבזבזת את השנים הכי טובות של החיים שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות