בזמן האחרון אני מרגישה ריקנות, מרגישה מבוזבזת.. כאילו אין לי מטרה בחיים
אני משרתת בצבא ולפני חודשיים דודה שלי נפטרה, דודה שהייתה ממש קרובה אליי
ניסיתי להדחיק לנסות לא לחשוב על זה יותר מידי כדי שזה לא יפגע בי, כדי שאני לא יסתובב בבסיס דיכאונית כל היום (אני בבסיס סגור)
הכל היה טוב ויפה הצלחתי לחזור לעצמי אחרי כמה ימים
אבל זה בא לי פתאום, אני חושבת עליה תמיד. גם אם אני עם אנשים וגם אם אני לבד. פשוט כל דבר מזכיר לי אותה, הבגדים שלי שחלק מהם היא בעצם קנתה לי, המצעים שלי, השירים שאני שומעת. בזמן האחרון התחושה הזאת רק הולכת ומתחזקת, אולי זה כי קיבלתי קצת חופש..
אני מרגישה שלא משנה כמה אני אסביר לחברים שלי מה קורה, אף אחד לא באמת יבין מה אני עוברת או מה היא הייתה בשבילי. יש לה ילד אחד שהוא בגילי ודי גדלנו ביחד, אז עד שיש לי חופש אני משתדלת להיות איתו כמה שיותר. אבל קשה לי במיוחד כשהוא מדבר איתי על זה, אני לא רוצה להישבר מולו וזה כל כך קשה ואפילו בלתי אפשרי.. אני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי, מין תחושת בזבוז שאני לא יכולה להסביר. ריקנות כזאת ומועקה. מתחילות לעלות לי שאלות, כמו למה משקיעים וטורחים כל החיים אם בסוף הכל הולך לפח, אני פשוט לא מצליחה לעכל את זה עד עכשיו, אני לא מצליחה לדמיין את החיים שלי בלעדיה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025