אני משרת בצבא בתפקיד מסויים שדרש ממני לעשות טירונות 05 יותר קשה מהרגיל והמשך מסלול לא קל בכלל.
מאז שהתגייסתי היה לי קשה מאוד לקבל את המסגרת הצבאית, הגעתי אחרי שנת שירות בוגר הרבה יותר עם הרגשה של "ניהלתי את העולם" מבחינתי.
הייתי אחראי על המון ילדים, עבדתי כאדם בוגר לכל דבר ועניין.
ופתאום בצבא מקדרים ומריצים ללא הגיון מאחורי הדברים ויש מקרים שאפילו משפילים והיה לי קשה לתפוס את זה.
ברור לי שזה צבא וטירונות וככה זה בדרך כלל אבל היה לי קשה לקבל מעשים ללא חשיבה או הגיון מאחוריהם ולקבל בהשלמה השפלות שגובלות בפגיעה בכבוד האדם ולהגיד אין מה לעשות ככה זה צבא.
כל החוויות וההרגשה הזאת גרמו לי להיות אדם "עייף" וממורמר ושבוז תמידי וככה הסביבה שלי בצבא חווה אותי.
אני במצב של תסכול עצום כי אני לא כזה באזרחות אני האדם הכי שמח שיש ואוהב לצחוק ורק בצבא נכנסתי לדמות כזו שאני לא מצליח לצאת ממנה.
ניסיתי לדבר עם חלק מהאנשים שמשרתים איתי ולהסביר את הסיטואציה אבל מרגיש לי שסימנו אותי וששום דבר כבר לא ישתנה ואת זה אני אומר על סמך זה שבכל פעם ששואלים בצחוק מי הכי שבוז וכו ישר מעלים את השם שלי.
אני חייב להגיד שאני מאוד מאוד מתוסעל ומרגיש שלא מכירים אותי באמת ושסימנו אותי והגעתי למצב בלתי הפיך.
אשמח לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות