שלום.
אני נערה בת שש עשרה וחצי ונמצאת כרגע בכיתה יא.
אני בת יחידה לאם חד הורית.
באיזשהו שלב בכיתה ה' אימי התחילה ללעוג לי...
נוצר מצב שבו אני שומעת כמה אני מטומטמת, חסרת אחריות (ועוד) מדי יום כבר למעלה מארבע שנים.
אני מרגישה שאסור לי להביע רגשות חוץ משמחה בבית: אם אני כועסת צועקים עלי ואם אני בוכה מחקים אותי ואומרים לי "תבכי עוד קצת, מזמן לא בכית".
אני מוצאת את עצמי שומרת ימים שלמים בבטן את כל הרגשות שלי ומדי פעם יוצאת מהבית בחושך ומחפשת מקום שקט לבכות בו.
אסור לי להתווכח, כי התשובה תמיד תהיה "תסתמי את הפה".
מדי פעם אני גם "זוכה" לאיומים, לפיהם אני אקבל סטירות אם לא אהיה בשקט.
פניתי לאמא שלי ודיברתי איתה על הכל, והיא ישבה מולי ואמרה שכל כך כואב לה על זה שהיא התנהגה באלימות שכזו כלפיי ושהיא לא תעשה זאת שוב...
סיפרתי לה שאני רוצה לעבור לפנימיה, אך היא גרמה לי להרגיש אשמה על כך ולא רציתי לפגוע בה אז החלטתי להישאר, כי למרות הכל אני אוהבת אותה.
מאז עברו כמעט חודשיים וכלום לא השתנה.
אין לי למי לפנות או לאן ללכת: המשפחה המורחבת שלי היא בסך הכל ארבע נפשות,
כל השאר נפטרו מזמן...
אני באמת לא מסוגלת יותר,
מה עלי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות