אחרי 3 שנים רוצים לפטר אותי. אני יודעת שזה כי המנהל היה דלוק עלי ולא זרמתי איתו. שמעתי שיחה שלו ושל עובדת נוספת והוא טוען שזה כי "אני לא מבצעת משימות"

מאוד מכביד עלי העניין הזה, זאת אומרת אני יודעת שכולם עוברים את זה, אבל אני לא מוכנה שהוא יעיף אותי כי אני לא עושה את העבודה כשבפועל אני עושה עבודה שפעם נדרשו לה 3 אנשים! אני מזכירה- לפי ההגדרה- אבל בנוסף לכל זה אני גם מנהלת להם את האתרים האינטרנטיים, את עמוד הפייסבוק, מתקנת להם את המחשבים, עושה להם עיצובים גרפיים וכו'- דברים שבשבילם הם היו צריכים להביא עוד אנשי מקצוע ולשלם עוד מאות אם לא אלפיי שקלים בכל חודש!
המנהל היה דלוק עלי, אני יודעת את זה בוודאות. היינו די טובים, עבדנו צמוד והוא היה מתכתב איתי גם אחרי שעות העבודה. כמובן שמבחינתי לא היה לו סיכוי, יש לי חבר כבר 4 שנים ואין לי שום כוונה להיפרד ממנו או חלילה לבגוד בו- והמנהל ידע את זה.
לפני בערך חצי שנה גיליתי על המנהל משהו מזעזע שגר לי להתרחק ממנו, להפסיק את כל קשרי הידידות ולהיות "מזכירה נטו". ראוי לציין שכישורי העבודה שלי נשארו כשהיו, ומהבחינה הזו דבר לא השתנה.
בהתחלה הוא ניסה, הוא לקח אותי לשיחות האלה של "מה עובר עלייך? אני רואה שעובר עלייך משהו" אבל אני הייתי אבן- "הכל בסדר, אין שומדבר."
הוא הלך ונעשה בנאדם אחר. כועס... לא יודעת להסביר...
ואז היה יום ששאלתי אותו משהו לגבי משימה כלשהי והוא פשוט צעק עלי כמו חולה נפש "את תעשי מה שאני אומר, את שומעת?!" אני פשוט התקפלתי. באותו רגע היה לו מבט של רצח בעיניים. והוא בתורו ראה את כל הבוז והאיכס שלי ממנו. מאז הוא פשוט נהייה בנאדם אחר, הוא צרח על הזמן, שתי העובדות האחרות היו חוזרות בוכות מהמשרד שלו פעמיים בשבוע! תארו לכם אישה בת 71 ואישה בת 40 יוצאות ממשרד המנהל בבכי!
זה היה ככה המון זמן, בערך לפני 3 חודשים טסתי לחו"ל לשבוע. כשחזרתי לזמן מה הכל היה סבבה, ראיתי שהוא הבין כשלא הייתי כמה אני עושה כאן.
לפני בערך חודש הוא פיטר מישהו שעבד כאן שנים, המישהו הזה שמע במקרה שיחה של המנהל ומיהר להזהיר אותי ש"אני הבאה בתור". למען האמת זה לא הפתיע אותי במיוחד, תיארתי לי שברגע שהמנהל יבין באופן סופי שאני לא אופציה לסקס אני אעוף.
אחרי המישהו הזה, הגיעו עוד 2 עובדות להזהיר אותי, גם הן שמעו שיחות דומות (אין סודות במשרד שלנו XD ) שתיהן טענו שזו טעות איומה של המנהל, אבל אף אחד לא באמת יכול לעשות משהו לגבי זה.
היום כשנכנסתי למשרד שמעתי את המנהל מדבר עם אחת העובדות לגביי. היא ממש היתה לטובתי וטענה שזו טעות ושחבל, הוא ענה: "חבל חבל אבל העיקר פה זה המשימות."
העובדת אומרת משהו לא מוגדר והוא עונה "כן... פעם זו היתה אהבה, היום אני לא יכול להשאיר כאן אנשים שלא -" משהו לא ברור "העיקר זה הביצועים, זה לא בית קפה פה."

כל כך מכעיס אותי שהטיעון שלו לפיטוריי זה חוסר ביצוע משימות! זה מרתיח, אני לא צוחקת כשאני אומרת שלפניי היו 3 עובדות על אותו תפקיד, זו מציאות ידועה!
כאילו, אין לי בעיה- תעיף אותי, אבל אל תשקר שאני הבעיה ושאני לא עובדת טוב.

רציתי להתפטר בעצמי, אבל לצערי אני לא יכולה להרשות לעצמי בשום אופן לוותר על דמי הפיצויים, לא חשוב כמה אני נגעלת להישאר כאן.
אשמח לשמוע את מחשבותיכם/ הצעותיכם.