זה בא משום מקום. בדיוק סיימתי לצאת עם בחורה ואז היא הגיעה. הכרתי אותה שנה דרך חברים משותפים, במהלך השנה היא שלחה לי סימני חיזור דרך חברים ואני התעלמתי ביודעין כי הייתי עסוק במערכות יחסים לטווח קצר או לטווח מאוד קצר. התחלנו לדבר במקריות ברשת חברתית החלפנו טלפונים, ומשם הכל רץ. שכבנו אחרי שלושה ימים שדיברנו (לא שזה ביג דיל) אחרי שנה ומשהו שהיא לא הייתה בקשר, והכל הרגיש לי ולה טבעי, רצינו כל הזמן להיות במחיצתו אחד של השני כל יום כל היום,וכל פעם אמרנו איזה מטורף מה שאנחנו מרגישים בכל כך קצת זמן- מדברים, ונפגשים, והחיוך לא יורד מהפנים. אני יכול להעיד על עצמי שאני אדם עסוק, ואחרי שלושה שבועות של קשר היא רבה איתי שאני לא מפנה לה זמן, אמרתי לה שאני אשנה את זה וכך היה. נסעתי לשבועיים לחופשה, חזרתי ואחרי 5 ימים של כיף לא נורמאלי דברים התחילו להשתנות מהצד שלה. שיחה על זה שהיא בתקופה לחוצה ומבולבלת ולאחר מכן אני אומר את דעתי ונגמר בכך שנמשיך ונוריד את הרגל מהגז מעט. אחרי שבוע פלוס מינוס נפגשנו, היה צולע. הניצוצות והכיף כבר לא היו, כנראה אחרי אינטנסיביות של אינטימיות פתאום אחר שבוע המחסומים של המוח חוזרים קצת. עוד שיחה, שבה היא אמרה שהיא לא שם. סיימנו, לאחר שהיא אמרה מי יודע אולי עוד שבועים זה ישתנה והכל יחזור להיות בסדר, מאז לא דיברנו. חשוב לציין כי לא הייתה לה מערכת יחסים יציבה אף פעם גם מערכת יחסים של שנתיים שהיתה בה חברות שלה מגדירות אותה כאסון, פתאום היא התחילה לא להצליח לשלב דברים שהיו בשגרה שלה שהייתה רווקה במערכת יחסים יציבה. מאז אני מרגיש תחושת החמצה, הכל היה כל כך כיף וטבעי, התקדם מהר בקצב שיא שאחרי שבועיים כבר מצאתי את עצמי בארוחת יום הולדת שלה עם כל משפחה שלה. כרגע תוהה מה לעשות האם להלחם כאחד שעבר כמה מערכות יחסים מבין שכאשר התלהבות של ההתאהבות גדולה כך הכניסה לשגרה קשה יותר או להמשיך בדבר שאני הכי טוב בו להדחיק ולהמשיך הלאה.
אשמח להארה או הערה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות