שלום לכולם, אני נמצאת ממש בפרשת דרכים. מרגישה כאילו אני עוד דקה מתחרפנת. זה מרגיש לי כמו ללכת על חבל דק מאוד, אני ממש מבולבלת מעצמי אפילו, לפני מספר חודשים מצאתי את עצמי מחשבת מסלול מחדש, אני נורא רוצה ללמוד לימודי פסיכולוגיה לכן הלכתי ללמוד קורס פסיכומטרי. הייתי די מורעלת בהתחלה, היה לי חשק כן לקום ולהצליח למעני, למען עתיד טוב יותר עבורי וכן, כדי באמת לעזור לאנשים אחרים.
במרוצת הזמן החשק והרצון שלי להצליח ירדו עד ל0 אחוזי הצלחה.
אני לא טובה בלחשב דברים וכל הכמותי בפסיכומטרי די גורם לי לא לרצות לפתוח את הספר, מה עושים? אני לא רוצה לוותר לעצמי מצד אחד אבל איפה הרצון שלי?הוא נעלם לי בכל יום אני לא מרגישה שאני יכולה ללמוד על התחת וזה דופק אותי.
אני מניחה שעצם זה שאני שואלת האם ללמוד במכללה גורם לי להאמין שעמוק בפנים אני כן מוותרת לעצמי, ואני מבקשת את ה"כן" שלכם על מנת לחיות עם זה טוב בלילות.
מה עושים חברים, אני לא אוותר, אני רק רוצה לשאול מאין עליי לשאוב רצון ואנרגיה מחודשים? תודה על כל האנשים הטובים שטרחו לקרוא את כל הלבטים שבליבי :)
נ.ב אני מתעקשת על אונ' רק כי אני סבורה שאנשים שלמדו באונ מתקבלים בעבודות יותר מהר מאנשים שלמדו במכללות ללא פסיכומטרי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025