שלום, גדלתי בבית בו לא היה לי שום ידע על מין. בגיל מבוגר נחשפתי בטעות לפורנו באינטרנט והתמכרתי אליו. זה קרה בטעות וזה שאב אותי. זה כן עזר לי להבין שאני נמשכת לגברים (לפני זה לא ידעתי מה אפשר לעשות איתם), אבל גרם לי להרגיש טמאה. ראיתי דברים איומים. קשה לי לכתוב את זה אפילו. למרות האנונימיות.
השנה קבלתי החלטה להפסיק, ואני לא רואה שום פורנוגרפיה עם בני אדם אמתיים כבר יותר מ-8 חודשים בערך. בעיקר הפסקתי בגלל הניצול של הנשים בתעשייה המחרידה הזאת. היום אני קוראת סיפורים בדויים שמכילים מין, אבל לא צופה בשום סרטון פורנוגרפי יותר.
הבעיה היא שאני מרגישה אשמה איומה על התקופה בת כמה שנים שכן צפיתי בפורנו קשה. אני מרגישה טמאה ודוחה. בעיקר כי אני נגד ניצול של נשים ונגד ניצול של בני אדם באופן כללי. מרגישה חרטה גדולה ומפחדת שמישהו מהמשפחה שלי ידע על זה ואני חושבת שיש מישהו במשפחה שלי שיודע על זה... מעדיפה לא להרחיב על זה.
מרגישה אשמה נוראית וצביעות שהייתי צופה בדברים כאלו איומים.
איך אפשר לשכוח מה שראיתי? אני כבר נקייה מזה כבר כמעט שנה שלמה. ואיך אפשר להפסיק להרגיש חרטה?
ובבקשה לא לכתוב תגובות בעד פורנוגרפיה. מבחנתי זה דבר בלתי מוסרי וזה לא הדיון שאני רוצה לייצר כאן. רק רוצה לא להרגיש אשמה וגועל מעצמי אפילו, שהייתי צופה בדברים כאלו.
אשמח לעזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות