אני בהריון וקנינו בית. מאז שהחלו כל ההוצאות על הבית (רק דברים חשובים, כמו מקרר), ומאז שלקחנו משכנתא, בעלי חסר פתיל לחלוטין.
הוא חסר סבלנות, מתעצבן משטויות כמו ילד בן 3.
אני אדם מכיל עם פתיל ארוך, שמקדישה מאמצים רבים כדי שתהיה לי את מלוא הסבלנות להתנהגות נורמלית ביום יום מול עצמי ומול אנשים.
לאחרונה, אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים, פבוחרת להבליג ולפתור את הבעיה בסיטואציה נקודתית שמפריעה לו ושהוא "נתקע" עליה, כדי להמשיך הלאה.
אבל זה שובר אותי נפשית כל פעם וגובה מחיר יקר.
אני בוכה בשקט בלילה בסלון, עד שכל הגועל יוצא ממני. הוא ישן לו.
כשאני מעירה לו, כי הגיעו מים עד נפש, לרוב הוא דבר 1 מאשים אותי. ואז אחרי כמה דקות חוזר להגיון ומצטער על מעשיו.
אבל זה ממשיך לחזור על עצמו, לצערי הרב.
בהתחלה דברתי איתו יפה, לטובתו והכל, ואז הוא פשוט זלזל במה שאמרתי : " אני לא צריך גורו שיכוון אותי רוחנית", ואז אמרתי לו שאני לא אסבול התנהגות כזאת, ואני אעזוב אותו אם זה ימשיך, כי זה שובר אותי נפשית.
אדם שאמור לאהוב אותי מתייחס אלי ככה. אני כבר לא מדברת על תמיכה נפשית בהריון, שגם ככה אני רגישה, וקשה לי פיזית לפעמים, והוא מתווכח איתי על מטלות הבית. שבא לי לבכות, איך אתה מתנהג אליי ככה? אני נותנת מעצמי 200%. והוא אומר לי " תרדי לי מהגב", כל פעם שאני מבקשת שיעזור במשהו בבית.
בכלל, מאז שעברנו הוא מתאמץ מאד לא לנקוף אצבע בבית. רק אחרי הרבה בקשות חוזרות ונשנות ממני, תוך כדי שהוא "דואג" שגם אני אעשה משהו בבית. כי חלילה שהוא ינקה ואני אשב לי בכייף.
כשאמרתי לו שאני לא אסבול יותר את התנהגותו הוא אמר לי "תעשי מה שבא לך" . יעני הוא התנצל, אז הכל סבבה. אני בשוק.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות