לפני מס' ימים נאלצתי להרדים את החתולה שלי כי חטפה שבץ וסבלה מאוד
עכשיו היא לא סובלת ואני כן..
הייתה איתי 14 שנים. היא הייתה בין הדברים הכי יקרים לי, ממש שוות ערך לבת משפחה. הסבל שלה גרם לי לחוסר אונים מוחלט.. לא היה לי איך לעזור חוץ מלהרדים. כל כך ריחמתי עליה ועל עצמי שצאנחנו צריכות לעבור דבר כזה. היא באמת הייתה החברה הכי טובה שלי ועכשיו אני לבד.
לא קולטת שלא אראה אותה יותר לעולם, מרגישה כאילו הכל נגמר נורא מהר.
אולי זה בגלל שזה קרה לפני מעט זמן, אך אני נתקפת התקפי עצבות בלתי נשלטים.. בכי ותחושה כללית רעה מאוד. לא יודעת איך לצאת מזה. חתול נוסף כרגע לא בא בחשבון (להורים מספיק. אז עד שאצא מהבית..)
באמת מרגישה שנכנסתי לחור שחור
לאנשים יש נטייה לזלזל בין קשר של בני אדם עם החיות שלהם, במיוחד כשמדובר בחתולים (לעומת כלבים) אבל ביני לבינה הייתה כל כך הרבה אהבה והבנה, לא משהו שאפשרל הסביר במילים
באמת שלא יודעת איך לצאת מזה... יודעת שעשיתי עבורה משהו טוב, אך הגעגועים וההבנה שזהו הורגים אותי מבפנים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025