אנחנו שנה וחצי ביחד. חצי שנה של קסם וטוב ואחכ שנה שלימה של כאסחים וריבים ..
אני יכולה למנות את כל הסיבות למה כן להפרד ולהפך, למנות את כל הסיבות למה לא .. וזה מתסכל אותי .
יש היסטוריה ארוכה לקשר וכמובן לא אתחיל לפרט כאן, רק באופן כללי- הכרנו דרך חבר היה מושלם, הריבים נוצרו בעקבות קנאה בעיקר (משני הצדדים) נוצר איזשהו מצב של חוסר אמון אבל האהבה בנינו היא זו שתמיד ניצחה והובילה אותנו וזו הסיבה שבעצם אנחנו עדיין ביחד.
כבר כמה פעמים דיברנו על מה שמפריע ויצאנו עם מסקנות והחלטות כדי שלפעם הבאה לא נריב שוב, לפחות על אותם דברים .
אבל זה לא קורה. או שאני 'חוטאת' ואנחנו שוב רבים, או הוא .. והריבים מתישים אותי !! מוציאים ממני כל טיפת מיץ, במיוחד גם הדרך בה הוא רב ועל מה .
כל פעם כששוב אנחנו רבים אני אומרת לעצמי איזו דפוקה אני שלא חתכתי אתזה בפעם הקודמת כי הנה, שוב הגיע ריב ואיתו התסכול והבאסה ו'המחמאות' שהוא מרעיף עליי.. (הוא פשוט מנפח כל דבר, לא רואה את עצמו מאשים אך ורק אותי וזורק מילים שממש פוגעות בי ולעיתים גם בכבוד שלי. והוא לא עושה אתזה בשביל לפגוע .. כנראה זה מי שהוא)
כשאנחנו נפגשים ולא רבים זה מעין נס כזה .. לא מובן.
והסיבה שבאמת לא חתכתי עד עכשיו היא נטו כי אני פשוט מאמינה שיהיה טוב, והכל יסתדר.
שנינו אוהבים אחד את השניה בטירוף. משקיעים ונותנים.. שנינו ממשפחות טובות, לשנינו שאיפות גבוהות.. יש לנו המון במשותף וגם סהכ כייפ ביחד. אני מסתכלת עליו בהערצה כי הוא באמת גבר מדהים. אני אוהבת להתייעץ איתו ולשתף אותו, מחכה כבר לדבר איתו ושנפגש (צבא), והוא באמת שובה אותי בדברים שהוא עושה ..
גם חברות שלי מתות עליו ומאיך שהחברים שלו מתייחסים אליו אני מבינה שקיבלתי אדם זהב.
א ב ל, החברות בתכלס לא באמת יודעות מה קורה בתוך הקשר, והחברים .. חברים, בין גברים זה שונה.
בשורה התחתונה אני לא מאושרת כמו שאני מצפה להיות עם הבן זוג שלי, וכאן נכנסת הסיבה הגדולה מכולן, אני קנאית וקשה לי מאוד לסמוך עליו .
קנאית כי אני יודעת עמוק בפנים שאני לא מעריכה את עצמי כמו שאני אמורה, וכשאנחנו רבים והוא מוריד ממני זה משפיע עליי מאוד.
לא סומכת כי הוא נראה טוב הוא חברותי ובנות עפות עליו. כמה פעמים ראיתי שהוא קצת לא שם גבולות כמו שהוא מעיד על עצמו וזה הפריע לי .. מדבר עם אקסיות ואחכ מעיר לי שדיברתי עם בנים אחרים. תמיד מרגישה שהוא מסתיר משהו ולא מספר הכל וזה אוכל אותי ..
מצד אחד אולי זו אני שחיה בסרטים ומצד שני למה לעזאזל זה לא מרפה ??
לסיכום, אני כבר הרבה זמן במחלוקות עם עצמי אם לסיים או להלחם .. מפחדת לאבד משהו שהוא באמת טוב בשבילי, אבל לא מרגישה מספיק מאושרת ..
תודה לעונים .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות