אני לאחרונה ממש מתוסכלת ומצוברחת מהחברים שלי. בהנחה והם בכלל רואים בי כחברה שלהם... התחלתי לאחרונה לפקפק במה שהם מרגישים וחושבים עלי. בקושי מדברים איתי, מסננים חופשי, מנסה לקבוע להיפגש ולא יוצא להם אף פעם, ממתיקים מצבים במילים נעימות אבל אדישות. עושים דברים רק "כדי לצאת מידי חובה". זה מרגיש לי כאילו "זהו מיצינו אותך. את לא כזו חשובה לנו בעצם. היה נעים להכיר וביי ".
ושתבינו לי אישית קשה מאוד להיפתח לאנשים, הן חברית והן ריגשית. במיוחד אם אני לא מרגישה רצויה. ואיתם הייתי הכי חברמנית ופתוחה שיש... וחשבנו שאנחנו אחוקים, מעין חבר'ס שכאלה... אז אלו לא סתם אנשים שמבחינתי היו סתם וכלום. וגם עברנו דברים ביחד.
אני לא מבינה מה התפספס פה ומה קרה כאן. איך פתאום מרגע אחד לרגע אחר נהייתי פחות רצויה ופחות בכללי בשבילם? אני מנסה לחשוב אם זו מילה שאמרתי, מעשה שעשיתי? אבל אז אני מבינה שלא כי הם כבר כמה חודשים פשוט "חוסמים" אותי. ולפני כן כשהכול היה טוב, לא עולה לי משהו שעשיתי רע... ולי יש רגישות יתר. אני מרגישה אשמה ומצפון כבד בכל שעות היממה כל יום. ואני בתמים ובאמת לא מבינה מה קרה?
והכי מעצבן שכביכול החברה הכי טובה מתמידה לאחרונה לעשות לי בכללי קטעים ממש מעליבים שאין לי מושג איך לאכול את המצב איתה כי היא כן עשתה לי דברים טובים ועזרה לי והייתה איתי... אבל זה היה ממזמן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025