שלום.
היום אני משרתת כטבחית , ובמשך תחילת הגיוס שלי , הטירונות , והקורס , הייתי בטוחה שזה מה שאני רוצה לעשות בשירות שלי , רציתי שבוע שבוע ואני אוהבת לבשל , אז הנחתי מה יותר כיף מלעשות שבוע שבוע ומה שאני אוהבת ביחד ?
אז מסתבר שזה לא כמו שחשבתי .
זה קשה , ממש קשה לי .
מצד אחד , יש לי רסר מטבח ונגדים טובים , ששואלים כל יום מה שלומי ומוודאים שהכל בסדר , מצד שני , אני פשוט לא מסתדרת איתם שזה מגיע לעבודה .
אני מאמינה שבגלל שאני חדשה במטבח (כחודשיים) ואני בעיקר מנסה להוכיח את עצמי , הם סוג של "תופסים על זה טרמפ"
למשל , היום בתשעה באב , אני צמה , ואני מ7 בבוקר על הרגליים עד 5 בצהריים כדי לסיים את העבודה שלי כמה שיותר מהר ואז עוזרת גם לטבחים אחרים לסיים את שלהם .
אבל ברגע שהרגשתי לא טוב וישבתי , ישר הגיע הנגד מטבח ואמר לי לקום ולחזור לעבוד .
אני בכלל לא חייבת לעבוד בצום , ו למרות זאת כל הטבחים אמרו שבמידה ואני אוציא בתים , הרסר יכעס על זה ופשוט יתנקם בי שאני ארצה משהו , אז אני עובדת .
שיהיה ברור , אני מתה על הרסר שלי , הוא כמו אבא בשבילי , אני כן מרגישה שאני יכולה לדבר איתו שקשה לי בדברים בבית (אני חיילת בודדה) , אבל אני פשוט לא מצליחה להשתחרר מההרגשה שאני כפויית טובה בכך שאני מתלוננת אחרי ששואלים אותי מה שלומי כל יום .
וזה פשוט כואב לי שיש העדפות , שאני יוצאת לחמש דקות מהמטבח לשירותים , יש לי 10 שיחות לחזור מיד .
שטבח אחר יוצא , הוא יכול להעלם לשעה וכל מה שיעשו זה ישאלו אותי כל שניה איפה הוא .
אני יודעת כמה הרסר מטבח אוהב את הטבחים האחרים , הוא איתם שנים הרי , אז אני פשוט לא חושבת שהוא יבין את מה שאני מרגישה .
ואולי בסופו של יום אני סתם בכיינית ?
אני פשוט רוצה שהכל יהיה פייר , המטבח והטבחים מרגישים כמו משפחה , פשוט לא משפחה שרוצה להכניס אותי אליה , וזה פוגע .
בסופה של חפירה , איך עוברים תפקיד ? כמה זה קשה אחרי שכבר עברתי קורס ? ואיך אני מביאה את עצמי לספר את כל זה לרסר שלי ?
סליחה על החפירה , תודה .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות