שלום,
אחרי 5 חודשים מלאים במחשבות/ תסכול ולא מעט בכי, קיבלתי ״כאפת התעוררות״ והבנתי שאני צריכה כבר להחליט.
אשמח שתעזרו לי! אספר לכם קצת על עצמי,
אני דתיה ולמדתי באולפנה, סיימתי י״ב השנה ואני בת 18.5. כמו רוב בנות האולפנה אני פניתי למסלול השירות הלאומי ובחרתי תקן של הדרכה בשמורת טבע.
לקראת סוף השנה התחלתי לחשוב שאולי עשיתי טעות!! והחלו לתקוף אותי מחשבות - ״את מפסידה חוויה, חברים״ ״בצבא תוכלי לתרום לביטחון המדינה!״ ״איך תעמדי זקוף ביום הזיכרון״ ״כל פעם שתראי מישהו על מדים את תקנאי בו ותרגישי החמצה!״
ואמרתי לעצמי שאני חייבת לעשות צבא אבל כל כך פחדתי! איפה ישימו אותי, היחס של האנשים , האם התפקיד שלי באמת יהיה משמעותי, אני כבר בת 18.5. כך במשך חמישה חודשים. בחודש הזה פשוט אמרתי לעצמי שאני אקום ואתחיל בתהליכי גיוס! עשיתי את הצו הראשון ויש לי נתונים סבירים - קבא- 52, דפ״ר- 50, פר׳- 82. ואז תנחשו מה קרה?!?! התחלתי להתחרט, ואמרתי לעצמי שיכולתי לתרום גם במסגרת של השירות הלאומי בתנאים טובים יותר. במידה ולא יהיה לי טוב בשירות הלאומי תמיד תהיה לי את האופציה לשנות מקום או להסתפק בשנה ולהתחיל את החיים האמיתיים.
כל כך הרבה תחושות , מצד אחד אם לא אעשה צבא ארגיש החמצה מצד שני אף אחד לא מבטיח לי שיהיה לי שם טוב ואז ארגיש חרטה שלא עשיתי שירות לאומי.
יש לי אפשרות עדיין לבחור בין שירות לאומי וצבא מאחר ונשארו לי 90 יום לפני תאריך הגיוס.
חשוב לי לציין שהשירות הלאומי מתחיל בעוד שבוע ימים והתקן שבחרתי כבר לא רלוונטי אך יש תקנים נוספים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025