שלום,
אני בת 19, עם חזה קטן (לא מדי.).
אף פעם לא הפריעה לי העובדה שיש לי חזה קטן למרות שלכל החברות שלי יש חזה גדול, אבל לא הרגשתי פחות מהן בגלל זה.
אני עדינה מאוד, זאת אומרת הידיים, האצבעות (אצבעות של פסנתרנית מכירים?) ממש עדינות, כך גם הכפות רגליים וכל הגוף. בחורה עדינה ממש כך.
ולכם גם החזה הוא קטן ועדין, הכל פרופורציונלי לגוף.
אנשים פשוט קוראים לי בובת חרסינה (כמחמאה).
הבעיה החלה כשאר מישהי שאלה אותי למה אני לא עוברת ניתוח להגדלה.
בהתחלה לא לקחתי את זה ברצינות עד שהסתכלתי במראה וחשבתי לעצמי "אולי באמת כדאי לי?" למרות שאני תמיד הייתי נגד הדברים האלו, כי זה לא מרגיש לי אמיתי, הכניסו לי משהו שהוא "כאילו" שלי וחבר שלי לא מסכים לי לעבור את זה, הוא אומר לי שהוא נמשך יותר לחזה קטן ומבחינתו ניתוח להגדלה זה אומר להתחרמן על סיליקון, הוא לא רוצה שהחברה שלו תעבור ניתוחים כאלו.
מה אתם הייתם מציעים לעשות? כי אני באמת מרגישה שלמה עם החזה שלי וקיבלתי רק הערה אחת על החזה שלי, אולי סתם נסחפתי ואני רגישה מדי ולכן לקחתי את זה כזה רחוק?
תודה רבה לכם על העזרה! מעריכה את זה מאוד :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות