אני אשתדל להכנס לכמה שפחות פרטים. אני לומדת כנראה באחד מבתי הספר התיכון היחידים בארץ שיש בו הטיה פוליטית לכיוון שמאל (בעיקר בגלל האיזור והתלמידים, המורים לא אשמים). וגם אני, לא ממש מחשיבה עצמי כימין. למשל הייתי נגד צוק איתן וגם היום אני נגד לפגוע בילדים שמפריחים בלונים, ואני גם נגד הגזענות המרושעת נגד מבקשי המקלט.
אבל השמאל של לפני 20 שנה היה הרבה יותר קרוב לאש"ף ולחמאס מאשר לעבודה בעידן גבאי, או לפחות ליש עתיד. קראתי כל מיני ראיונות מהעבר עם יעל דיין, נעמי חזן, שולמית אלוני שנחשבת לאיזו דמות מופת של השמאל ופשוט הזדעזעתי. הן ממש תיעבו את ישראל, את הציונות, את היהדות ואת צה"ל. תקראו ב-ויקיציטוט את מה שאומרת שולמית אלוני על צה"ל, על המתנחלים, על הימין (משווה אותם לנאצים ולמוסוליני, תבדקו שאני לא מסלפת את הדברים) או אפילו על היהדות ביחס לנצרות. בקיצור, ביקשו ממני ומשתי חברות להכין מצגת על רבין וגם להשתתף בעצרת לכבודו (אני בכוונה לא נכנסת ליותר מדי פרטים) העניין שאני מאד לא מתלהבת ממה שהוא עשה, ואני חושבת שהוא וה"מורשת" שלו הובילו לאסון נוראי, אולי בהתחלה מתוך שיקול דעת מוטעה וכוונה טובה, אבל בהמשך מתוך זדון והפקרות וחוסר-נכונות להודות בטעות נוראית. השאלה אם אני צריכה לעמוד על הדעות האלו שלי. אלה לא נושאים שאני נוהגת לשוחח עליהם, ואני לא רוצה להכנס לקונפיקט עם המחנכת, וכנראה גם עם רכזת השכבה, ודי בטוח שגם עם כמה בנות בכתה. היה מישהו שאמר מלה קטנה נגד רבין והן התחילו לצעוק עליו ולקלל אותו, וגם המורה אמרה שהוא צריך להתבייש. בקיצור אשמח לעצה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות