היא למעשה אחות לשעבר. בעבר הלא רחוק היחסים בינינו היו תקינים. אבל תמיד היה לה נורא חשוב להבהיר שהיא יותר חשובה והכל נתון תחת שליטה שלה. בכל שיחה היא תמיד היתה חייבת לומר את המלה האחרונה ובכל שיחת טלפון להחליט מתי היא מסתיימת ולומר פתאום יאללה ביי. לעתים קרובות היא היתה צריכה לגעור ולנזוף או לנסח את הנזיפות שלה בתור שאלות "למה לא עשית ככה", או "חבל שלא עשית ככה". בשלב מסוים התחלתי לענות לה, וזה הפך לסדרה של התנצחויות אינסופיות, ואז גם הבנתי עד כמה שזה כפייתי וחולני אצלה. אפשר גם להוסיף שכמעט בכל ההתנצחויות האלו הייתי מובסת כי היא כנראה הרבה יותר שנונה ממני, והגעתי למצב שאני לא רוצה לשמוע או לראות אותה יותר לעולם. כשהיא עזבה את הבית ניתקתי איתה לגמרי את הקשר, וההרגשה היתה כאילו ירד לי סלע מהלב, ועצם המחשבה שאני אצטרך אי פעם לראות אותה שוב מסייטת אותי.
העניין הוא שלאחרונה התחלתי לצאת עם בחור ממוצא ערבי, והיא מסיתה את ההורים שלי נגדו. היא הראתה להם פוסט בפייסבוק שהוא פרסם אחרי שהרגו ילדים בעזה שזרקו בלונים ואמרה להם שהוא תומך במחבלים. או דברים שהוא פרסם לפני שנים נגד צה"ל כשהוא עוד היה קטין. וזה לגמרי הצגה מבחינתה, בדעות שלה היא שמאל קיצוני. היא גם הסיתה את המשפחה המורחבת נגדי. דודות דתיות שהיא לא סובלת ותמיד צחקה עליהן מאחורי הגב. אז בסוף אמא שלי אמרה שלא מתאים לה שאני יוצאת איתו ושאני לא אביא אותו יותר הביתה. שלושה חודשים זה בכלל לא הפריע לה והיא גם היתה די נחמדה אליו. כשאמרתי לה שהיא גזענית היא אמרה "אז אני גזענית. אצלך בבית תעשי מה שאת רוצה". היא גם אמרה לאבא שלי לשמור שהוא לא יבוא הביתה. אני אפילו לא יודעת איך לספר לו את זה, המשפחה שלו מתייחסת אלי בצורה מדהימה. אני רוצה לקבור את עצמי מרוב בושה. איך אני משכנעת את ההורים שלי שיפסיקו עם הגזענות ולא יתייחסו להסתה שלה. הקשר איתו מאד חשוב לי. היחסים איתו זה ממש חוויה מתקנת בשבילי מהקשר האחרון שלי שהשאיר אותי שבורה.
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות