יצאתי תקופה די קצרה עם מישהו מקיויפיד. בזמן הזה הספקתי להכיר את משפחתו, חברים, ארוחות . הוא ישן אצלי , אכל ולהפך.
חשוב לי ציין שהעניין של להכיר את ההורים הגיע ממנו,וידוע שמהלך של להכיר את ההורים לרוב ישר מראה על רצינות. זה ישר החמיא לי כי זה הראה לי שמדובר בבחור רציני. בתקופה הזאת אפשר להגיד שהקשר היה קשר טוב, נכון שהזמן היה קצר, אבל בסופו של דבר היה כיף וטוב. הוא היה מאד אכפתי , תמיד היה איתי כשהייתי צריכה, גם אני עזרתי לו ודאגתי כשהיה צריך .
היינו מדברים כל יום לא בצורה אינטנסיבית כמובן...
הייתי יושבת שעות עם אמא שלו על קפה כשהוא היה בעבודה שישנתי אצלו, כשנאי הייתי מתארגנת הוא היה יושב עם ההורים שלי בסלון. זה באמת הרגיש כאילו הכל טוב. עד שהגיע הרגע והרגשתי התרחקות ממנו אחרי סופש שהייתי אצלו. (לא היה שום משהו שונה בסופש הזה , הוא עבד, בקושי היינו ביחד שזה מה שגם ביאס אחרי ששבוע לא התראינו).
במהלך השבוע הזה ניסיתי לברר מה קורה אצלו ומה הולך לו בראש, הוא לא כל כך שיתף פעולה, כל הזמן הרגיש שהוא בורח מלהתמודד כנראה ורמז "שנדבר שניפגש".
אפשר היה להבין שכנראה זהו , רק שאני לא באמת יודעת אפילו עד עכשיו מאיפה זה פתאום הגיע.
נפרדנו בסוף , הוא הגיע דיבר זה נעשה בצורה המכובדת כמה שאפשר .
כששאלתי אותו אבל מאיפה זה הגיע כי זה היה לי פשוט שוק אמר " זה לא מה שאני מחפש כרגע"...
הוא בדיוק עבר באותו השבוע לגור לבד.
הנחתי כנראה שהוא רוצה להתחיל לחגוג קצת עם עצמו כי עד לאותו התקופה גר עם הוריו. אבל עדיין , זה לא הכי הסתדר לי איתו כי באמת מהכרות שלי איתו הוא יצר רושם של גבר מכבד, אכפתי, גנט'למן באמת גברים שלא מוצאים כבר היום ( סליחה על הכללה). מחרפנת אותי הידיעה לדעת שהגבר יוזם בהתחלה, מעוניין שהבחורה באמת תיכנס למשפחתו תכיר אותה ( גם את המורחבת! ) , תצא עם חברים, בני דודים, סרטים בילויים ובסוף משהו ישתבש לו ויחליט ש "ואללה לא מתאים לי".
היום בפועל ( אחרי חודש) מרגיש לי שהוא קצת שיחק בי למרות שהוא באמת לא משדר שהוא בחור כזה .
מצטערת שלא לחצתי עליו באותו רגע להגיד לו מהי באמת הסיבה...מעדיפה שגבר יגיד לי "מרגיש שאני לא נמשך, לא מוצא פתאום חיבור או ירד לי ממך..." מאשר שסתם יחרטט אותי ב"זה לא מה שאני מחפש כרגע". כי אתה די סותר את עצמך, אחרי שהכי הראת שזה מה שאתה מחפש איתי ב3 חודשים האחרונים.
חזרתי מאז לקיופיד והיום ראיתי את החשבון שלו שוב כשכתוב במפורש אצלו
"מחפש קשר רציני".
אני מרגישה שאני לא מצליחה להשתחרר, התחושה הזאת צורמת לי, מרגישה מבולבלת. נכון שהיינו כולה 3 חודשים , אבל הספקנו המון.הוא באמת נתן לי את ההרגשה שאכפת לו ושהוא אוהב, וגם כשהוא היה צריך אותי הייתי שם בשבילו. אז למה לעשות ממני מטומטמת ולשחק בי ולהגיד "שזה לא מה שאתה מחפש" ? איך פתאום מגיעים לזה ביום אחד בהיר.
לא חושבת שאני הייתי מסוגלת לעשות כזה דבר ליזום מעצמי שהבחור יכיר את המשפחה , את הסביבה הקרובה שלי ואז אחרי חודש " שומע לא מתאים לי..סתם פשוט כי ככה" . זה מראה לי כיום על חוסר החלטיות מהבחור או שלא ידע להתמודד עם הסיטואציה כמו שצריך.
בכל מקרה אשמח לשמוע איך להתמודד עם זה הלאה.
אני מרגישה פגועה , חשוב לציין שבפגישה נפרדנו כשהוא עוד אמר " אני אדבר איתך בהמשך" בנוגע למשהו שסגרנו.
כמובן שלא יצר שום קשר מאז ....
מרגישה שהוא כנראה סתם זרק דברים לחלל כדי לגרום לי להרגיש טוב עם עצמי באותו הרגע.
ועוד יותר צורם לי לראות שהבחור אכן מחפש קשר רציני , לא מעוניין לשחק ברווקות וכנראה לא התאים לו איתי, אז למה לעזעזל הכרת אותי להורים ? למה ממש עד יום לפני שקיבלת החלטה הזמנת אותי שוב לארוחה אצל ההורים ?
איך מתמודדים עם זה ?
כל כך כל כך רוצה לפעמים לשלוח לו הודעה ולהגיד לו הכל , אבל אמרו לי כבר בעבר שלהודעות אין טעם , ושחוץ מלשחרר זה יכול לפגוע כפול. אז...מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות