היי שמי מעיין (שם בדוי) אני בת 13 ואני סובלת מבולמיה. בערך חצי שנה לקח לאמא שלי להבין שיש לי הפרעות אכילה. לפני בערך חודש היה לי התקף רעב והיא שמעה אותי צורחת את החיים שלי ומקיאה באמצע הלילה. סיפרתי לה הכל (בערך) ולפני שאני ממשיכה אני חייבת לציין שאחותי הגדולה סבלה מהפרעות אכילה קשות ותת משקל מטורף לפני בערך 3 שנים ולאמא יש את הטראומות שלה. היא איתי הרבה יותר ממה שחשבתי שתהיה. אני כל היום אצל רופאות ודיאטניות שכבר אין לי חיים. לפני שבועיים התחלתי לחתוך את עצמי, לבכות בלי או עם סיבה כל דקה בחיים שלי, ובאופן כללי יש לי כל הזמן את הרצון לגמור איתם. אם החיים האלו שלא שווים פאקינג כלום. כששואלים אותי מאיפה הסריטות אני אומרת שקיבלתי כוויה (חברים משפחה ומורים) והשמנתי גם בטירוף אני מרגישה מכוערת מדי. אפילו עכשיו כשאני כותבת את זה בא לי לקפוץ מהחלון. מדי פעם אני כבר עולה לעדן החלון ואומרת שמע ישראל, מתכוננת לקפוץ, ואז... אני נזכרת בבכי של אמא כשאחותי הגדולה הייתה באשפוזים. כל לילה לשמוע את הבכי הזה. אני ממש לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני רוצה לעזור לעצמי אבל באותו זמן אני גם ממש לא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025