היי.
אני בת 14.5, ורק לאחרונה התחלתי את גיל ההתבגרות האמיתי. אני מאוהבת בילד שפאקינג לא שם עליי, אמא שלי נפטרה לא מזמן ואני בדיכאון נוראי. אני שונאת ללכת לבית הספר, ולא בגלל הלמידה - בלימודים אני ממש טובה, אני אפילו תלמידה מצטיינת... בגלל שאני לא יכולה להסתכל לבנים בעיניים, בגלל שלפני כמעט שלושה חודשים הצעתי חברות לילד שאני אהבתי או שעדיין אוהבת (אני אפילו לא בטוחה) ומאז זה רק הלך והידרדר.
כן היו לי תקופות שממש חשבתי שהוא רוצה אותי בחזרה, אבל בימים האחרונים נפל לי האסימון שאין מצב שהוא אשכרה אוהב אותי ואני מנסה לשכנע את עצמי לא לאהוב אותו יותר ועשיתי מלא פדיחות לעצמי שהן משפיעות עליי לרעה.
אני באמת ובתמים לא יכולה יותר עם המצב. אני בוכה כל יום, ובכל פעם שאני נזכרת באמא שלי או בילד אני בוכה עוד יותר. הכרית שלי בכל לילה רטובה מדמעות. אני בקושי אוכלת, ואני יודעת שאני *חייבת* לאכול אבל אני לא מצליחה. אני מפחדת שאני אהפוך לאנורקסית ולכן אני ממש מכריחה את עצמי לאכול וגם מצליחה.
תמיכה בבקשה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025