אשמח לבלי תגובות שיפוטיות אני חייבת לפרוק
אני אף פעם לא היה לי חבר ולא התנשקתי ותמיד הייתי ילדה שקטה כזאת.
נולדתי מכוערת אני יודעת ככה זה הגנטיקה שלי.. יש לי חוסר סימטריה בפנים שיער חום ועיניים שחורות ואני עם בטן וירכיים ולא בחורה רזה ואני נמוכה .. קשה לי עם העניין של המראה החיצוני שלי ואי אפשר לשנות כי זה גנטי גם אמא שלי מאותגרת משקל
אני ממש הייתי נואשת שמישהו יאהב אותי ויחבק אותי ולדבר עם מישהו
מההתחלה לא כיוונתי למראה חיצוני אצל גבר ואני רציתי זוגיות אמיתית ואהבה אמיתית בלי קשר למראה חיצוני. פשוט שיהיו תחביבים דומים (אני אוהבת סרטים קומיקס, משחקי מחשב, מתמטיקה וספרים)
הכרתי בחור בן 27 נחמד בצאט חנון כזה עם תחומי עניין דומים.. דיברנו קצת ואז עברנו לווטצאפ
הראתי לו בדיוק תמונות שלי כמו שאני בלי ריטושים וכאלה.. ודיברנו קצת.. לא אמר שאני יפה או משהו בווצאפ אבל גם לא אמר משהו רע
הוא הזמין אותי לצאת יצאנו לאכול גלידה איפשהו בערב.. דיברנו וכו והדייט לא הלך משהו וכשנכנסו לאוטו שיחזיר אותי הוא אמר האמת את אחת המכוערות שראיתי ולא ידעתי שיש לך בטן כזאת ואני לא חושב שאנחנו מתאימים מראה חיצוני חשוב לי ואני לא נראת כמו האקסיות שלו
לא כיוונתי לחתיך על, הוא בעצמו בעודף משקל. עם שיער שחור ומקריח ולא ממש בא אפילו מטופח עם בושם לדייט .. אבל התעלמתי כי מהשיחות היה נראה שהוא עם לב טוב
ואז החזיר אותי הביתה ואני כל הנסיעה מתאפקת לא לבכות ועוברות לי כאלה מחשבות נוראיות בראש ופשוט בא לי להקיא את הגלידה שאכלתי כי אני כזאת שמנה ומאז עבר חודש ואני עדיין בוכה ונזכרת בזה וקשה לי נפשית.. אני כלכך מכוערת ושמנה שאפילו גבר שבעצמו מלא ונמוך לא רוצה אותי. החלטתי להתנזר מגברים ולהתעסק רק בעצמי ובמתמטיקה ולהיות לבד.. איך להתמודד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות