במודעות שלי אני יודעת שאני בן אדם טוב, אבל בהרגשה שלי אני בן אדם רע. מן ניגודיות בין הצד הריאלי לרגשי.
תמיד אכפת לי מאנשים, הייתי מדריכה של נוער בסיכון, קצינה בצבא, סטודנטית. הרבה חברים שאוהבים ומקיפים ואומרים לי כל כך הרבה דברים טובים גם סתם כך כי הם מרגישים שצריך להחמיא לי.
אבל אני מרגישה רע. רבתי היום עם חברה וזה הוביל למצב של התקף פאניקה/ התקף חרדה כשאני בוכה את חיי בצרחות, מגיעה לשירותים ורוצה להקיא (לא הצלחתי) לא כי אני לא אוהבת את המראה שלי, אלא כי אני מרגישה שמגיע לי כאב וכי אני מרגישה שאני צריכה להוציא ממני בדרך כלשהי את הרעל הזה.
איך מנערים את התחושה הזו? מה לעשות? לפעמים אני משתפת חברות ויש ביקורת על כך שהכל בראש שלי ושאני אוכלת סרטים, כל אחד עושה לי ניתוח אופי.
מישהו? משהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות