האם לספר לכולם על מה שבן דוד שלי עשה כדי להרוס לו?

יש לי שני בני דודים. אחת מהן בגיל שלי ואחד קטן יותר משינו בשבע שנים. גדלנו ביחד באותה העיר והשכונות שלנו הן אחת ליד השנייה כך שהיינו מאוד קרובים בילדות. אבל בבגרות לכל אחד היו את החיים שלו והעניינים שלו והפעמים היחידות שנפגשנו בקביעות זה היה ביקורים אצל סבא וסבתא שלנו (כל יום שבת אחרי הצהריים).

אני נחשב כ"נחות" של המשפחה. הרבה פעמים אני מרגיש מעין זלזול מצד בני משפחה אחרים, לא מקבל מספיק קרדיט וכל הזמן שופטים ומבקרים אותי. הסיבה שאני עדיין בקשר עם בני המשפחה היא כדי לשמור על הקשר שלי עם האחים הקטנים שלי שנולדו מנישואיו השניים של אבא שלי. רוב הילדות והנעורים בת דודה שלי הייתה הGOLDEN GIRL של המשפחה בגלל שהיה לה ביטחון עצמי גבוה והייתה בעלת אישיות דומיננטית. בן דוד שלי פעם היה פשוט ילד קטן וטיפש. אמנם לא הייתי אהוב תמיד אבל לפחות היה מישהו שהרגשתי עליונות עליו כי אפשר לומר שלא היו לי חיים קלים באותה התקופה (חרם בבית הספר, התעללות מהצד של אבא שלי).

בתקופת התיכון המצב השתפר והתחלתי להוציא ציונים מעולים וקיבלתי תעודת בגרות מעולה אבל אף אחד לא ייחס לזה חשיבות כל כך. בתקופת השירות הצבאי הייתי בפריחה של החיים שלי. היה לי ביטחון עצמי, הפכתי לאדם הרבה יותר חבורתי, היו לי חברים והייתי מאוד מאושר ואפילו קיבלתי תעודת חייל מצטיין ממפקד הבסיס. אבל שוב עושה הרושם שהמשפחה לא ייחסו לזה חשיבות. כאשר התקבלתי לאונ' סבא שלי אמר שאני משקר ועוד יותר גרוע: הוא אמר שאם אני לא משקר, יעיפו אותי עוד לפני סיום הסמסטר הראשון. היום אני כבר עולה לשנה ג'.

אבל בן דוד שלי פשוט התחיל לעצבן. הגיע לתיכון ופתאום הפסיק להיות מטומטם. הוא הפך לחכם, הציונים שלו גבוהים, התחיל להתאמן והפך לחתיך והחיים החברתיים שלו פורחים. כל הזמן כולם במשפחה מדברים עליו. כל הזמן מדברים עד כמה הוא טוב בכל דבר, ועד כמה הוא מדהים, שאין בו שום דבר שלילי. הפך לגולדן בוי, לגרי סטו של המשפחה. זה מפשוט מרתיח אותי שכל פעם שיחת היום הפכה ל"עד כמה רוני מושלם". זה לא הוגן! אני הייתי כאן לפניו. אני הגדול ביותר מכולנו. אני אמור לקבל את כל השבחים. עליי אמורים לומר עד כמה אני מוצלח. אני זה שאמור לשמש דוגמא לאחים הקטנים שלי. אבל לאאאאאאאא אותי רק שופטים, מבקרים ומאשימים כל הזמן. אני זוכה לזלול בכל דבר טוב שאני עושה בעוד הוא זוכה לאלף שבחים רק בגלל האימונים שלו. כאשר קיבלתי תעודת בגרות, סבא שלי אמר שזה מזוייף. כאשר הוא קיבל תעודה רגילה של סוף שנה, סבא שלי בכה מאושר בגלל הציונים.

אבל אז לפני כמה חודשים חזרתי הביתה די מאוחר מהאונ' כאשר היה כבר חושך. ומה שראיתי היה מדהים. בין שתי השכונות שלנו יש גינה עם מתקני כושר. לידם ראיתי את בן דוד שלי וחברים שלו ואני יודע שהם מתאמנים שם. אבל הדבר החשוד הוא שראיתי אותם מוציאים חבילה רצינית של כסף והם נתנו אותו לאיש מבוגר, לא ראיתי טוב את הפנים שלו. אותו אדם נתן להם שקית נייר. אחרי שהוא הלך בן דוד שלי וחברים שלו הוציאו מהשקית חבילות שנראות כמו טבלאות של כדורים לבנים ונראה לי שמדובר בסטרואידים.

עכשיו, על מנת להפסיק את כל הסגידה של כולם לבן דוד שלי, ולהראות לכולם שבן דוד שלי לא עד כדי כך מושלם כמו שהם חושבים ושלמעשה כל הגוף שלו עשוי מסטרואידים, להראות לכולם שבן דוד שלי מעורב בדברים כאלה. סוף סוף אוכל להתנקם בו ולהשפיל אותו על כל מה שהוא עשה לי.

מצד שני יש סיכון שלא יאמינו לי. כי יש לי תדמית של "שקרן" למרות שאיני שקרן. פשוט אני היחיד שיש לו אומץ לשים את הקלפים על השולחן ולא לדבר על האמת הקשה. אז לספר את האמת יכולה להזיק לי.
מה לעשות?