תמיד נמשכתי לבנות. מאז שאני זוכרת את עצמי. בתור ילדה זה לא היה בקטע מיני כמובן, וגם אח"כ הדחקתי אתזה מאד, אבל כל קשר קרוב עם חברה, העלה את הצורך שלי במגע שלה. אפילו רק חיבוק.
לפני 3 שנים, עברתי לגור בישוב קרוב מאד לישוב של חברה טובה, שהייתי מאוהבת בה בעבר.
מהר מאד התפתח ביננו הקשר יותר ויותר, ואז הבנתי מה אני. יצאתי מהארון מול עצמי. זה היה מאד קשה... לקח לי זמן להרים ראש ולומר לעצמי זאת אני. אוהבת בנות, כן. והחיים קצרים. אני אתן לעצמי את מה שאני צריכה.
אבל להכיר בנות מהקהילה, בתור אישה דתיה ונשואה זה כמעט בלתי אפשרי....
בתוך כל זה, הכרתי מישהי מהעבודה. סטרייטית. סיפרתי לה עלי... והיא קיבלה אותי מדהים. הקשר שלנו הלך והתחזק מיום ליום. עברו מאז 8 חודשים. המון עליות וירידות בקשר. המון מריבות שרק חיברו יותר.המון דיבורים על הקשר שלנו, המון חפירות.. (לסביות בטח מבינות בדיוק למה אני מתכוונת...)
אני כלכך אוהבת אותה.
אבל זה ככ קשה כששתינו נשואות.
אין לי את האומץ לפרק את הבית שלי. וגם לה אין. גם יש לנו ילדים..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025