שלום לכולם , אני מקווה שאני אקבל עצות מכמה שיותר אנשים
לפני שנה וחצי הכרתי מישהי ששירתה איתי בבסיס , מישהי שהתחילה בתור סתם עוד בחורה וסיימה בתור הדבר שהכי אהבתי בכל החיים האלה
מפה לשם ... שכבנו עוד לפני שבכלל הספקנו להכיר .... היא החברה הראשונה שהייתה לי ... זה היה כל כך טוב בהתחלה , מישהי שבאמת איכפת לה ממני שאני אדבר איתה כל היום ואוהב אותה ופשוט התאהבנו אחד בשני . שנים חיכיתי לרגע הזה שיגיע
כבר אחרי כמה חודשים התחילו ריבים שהתחזקו והתחזקו .. יש לציין שבחצי שנה הראשונה התראינו כל יום בין אם זה בבסיס או מחוצה לו , ו ב 10 חודשים האחרונים רק פעמיים בשבוע בערך
אני נתתי לבחורה הזאת את כל החיים שלי , אני אהבתי אותה יותר מאת עצמי , והיא פשוט הייתה הנסיכה הקטנה שלי .. היא עברה חיים מאוד קשים - אונס , הטרדות מיניות , בנוסף לכך שגדלה בפנימייה כי אמא הייתה חולה במחלה כלשהי
בהתחלה למרות הריבים הכל היה יפה .. כל כך אהבתי להיות זה שעושה אותה שמחה ומאושרת וש"חילצתי" אותה מהחיים הרעים (היא הייתה בסדר גמור לפני זה כבר כמה שנים,מטופלת ע"י פסיכולוגית ולוקחת כדורים) , אבל בכל מקרה היה כל כך כיף שהיו לנו אחד את השנייה
קשה לי לספר על מה היו ריבים בגלל שזה ארוך מדי...היה לי קשה מאוד שהיו לה יזיזים בעבר,מה שהוביל לחרדות שלי.....היו לה איזה 3 שכל פעם שאני שומע את השם שלהם או את היחידה שהם שירתו בה עולה בי צמרמורת וחרדה קשה...אבל לא כל כך סיפרתי לה כי כל דבר קטן הייתה ישר משתגעת...וזה אומר להתעלם ממני או להגיד כמה אני חרא של בן זוג-מה שכאב לי מאוד ופשוט הייתי בוכה לידה או בטלפון עשרות פעמים כאשר היא בעצמה אומרת לי "הייתי בטוחה שתעיף אותי אחרי זה" .. כל פעם הייתי מתחנן אלייה בבקשה די להתנהג אליי ככה..כן כן כמו סמרטוט,והיא "אני סבלתי מספיק וטיפלתי מספיק באנשים בחיים האלה.אין לי איך לטפל בך." או "מה יש לך יואו למה אתה כזה רגיש?"
מה אני רציתי בסך הכל?שתאהב אותי ותגיד לי כמה אני טוב,מדהים,כמה אני רב עם ההורים שלי שמעיפים אותי מהבית בגלל שאני נלחם איתם שהיא תבוא לישון אצלי,כמה שאני כבר הפסקתי להתאמן בחדר כושר או לחיות חיים כלשהם כי היא נהייתה הכל בשבילי... לאט לאט,בחודש אוקטובר אמרתי לה צאי לי מהחיים והיא רשמה "קיבלת".
אחרי כמה ימים באתי אלייה הביתה בוכה,והיא כמובן לא נתנה לי אפילו לגעת בה או לחבק אותה(מה שקרה הרבה פעמים כשהיא הייתה משפילה אותי...מכל דבר היא הייתה משתגעת בין אם זה הערה קטנה או בין אם זה ויכוח שהיה לה נוח להזכיר שבועיים אחרי....),מסתבר שהיא הייתה אצל היזיז ועישנה ונרגעה איתו אבל לא הזדיינה איתו לטענתה
זעמתי ויצאתי בוכה אחרי שיחה של שעה ופשוט רשמתי סטטוס בפייסבוק שרשום בו הלכת להזדיין עם היזיז שרמוטה או משהו כזה...כמובן בלי להזכיר את שמה
יש לציין שלפני חודש אוקטובר נפרדנו והיא החליטה לעשות סינגל בפייסבוק מה שגרם לי לחסום אותה כי יש גבול לסמרטוטיות
התחננתי שנחזור ועשיתי הכל והבטחתי ששוב זה לא יקרה(אתם צריכים להבין,לא הפייסבוק זה מה שהרס),והיא לא הסכימה
כשהרפיתי היא הסכימה..הכל היה טוב ויפה ולאחר יומיים היא החלה שוב להשגתע ונפרדה ממני שוב
מאוקטובר עד מרץ היא נפרדה ממני בערך 7-8 פעמים...4 ימים ביחד,שבועיים נפרדת ממני ובוכה שרוצה לחזור ושהיא הבינה ככה וככה ושיותר זה לא יקרה....מיותר לציין באיזה מצב נפשי קשה הייתי-כשכל מה שרציתי היה להיות איתה,כבר לא היה איכפת לי איך היא תתנהג אליי,רק שלא תיפרד ממני.הכל,רק לא זה.
היא גם כל הזמן נטתה להבריז וכל דבר קטן ישר "כבר לא באלי לצאת" . משגעת אותי בכוונה ואז אומרת לי מה יש לך אתה לא נורמלי?.אה כי לבנות עלייך יציאה במשך כל השבוע לבדוק מקום לסרט ולקנות כרטיסים זה לא אמור לגרום לי לעצבים.
בקיצור המשכנו ככה עד חודש מרץ
הייתה לה יום הולדת ויום לפני שלקחתי אותה ל VIP(היא ידעה רק כשנכנסו לשם) היא שוב השתגעה...ואני במקום להתעצבן נעזרתי בחבר שרשם "אני אוהב אותך חיים שלי בואי נשכח מהכל".מיותר לציין שתמיד אני הייתי מנסה להתפייס ושהבחורה עם האגו המנופח והרוע הוציאה את המילה סליחה מהפה שלה אולי 10 פעמים בכל השנה וחצי הזאת. ואז היא רשמה "זה לא אתה רשמת אני יודעת.אני עכשיו מדברת בטלפון.לא ענייניך עם מי" , כשהיא יודעת כמה חרדות ופחדים עם מי היא מדברת עולים לי..הרי כמה פעמים היא דיברה עם היזיזים והאקסים שלה כשהיא הייתה איתי?כנראה שלא הייתי חשוב לה כמו שהיא חשובה לי כשאמרתי לה להפסיק.
לקחתי אותה לסינמה סיטי וגם קניתי לה שרשרת עם האות בשם שלה...שאותה היא קיבלה יום אחרי בנוסף למכתב שבו רשמתי כמה אני אוהב אותה ושאנחנו נעבור את הכל ושהיא כמו המשפחה שלי......יום אחרי זה כשכבר היה לי כל כך קשה נפשית,כשכבר לא היה לי אף אחד כי הרי את כל החברים והידידות הזנחתי למענה,רשמתי לה "בואי איתי לביטוח לאומי או שאני דופק לך מכות רצח" . מעולם לא הרמתי על הבחורה הזאת יד , הדבר הכי קיצוני היה להניח עלייה יד כשהיא אומרת לי מה אתה דפוק ומחזירה לי כאפה..בחיים לא הייתי מרים עלייה יד
היא נפרדה ממני ו 4 ימים של נסיונות שכנוע לא עזרו לי...וכן היומולדת שלי מגיעה בערך שבוע אחרי אז היא כבר הזמינה מקומות לספא אז פשוט הלכנו ביחד לספא כפרודים..ושם ניסיתי שוב לשכנע אותה כל היום לחזור אליי....לאחר מכן זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותה כשהיא נפרדה ממני עם מעט דמעות(פשש זה כבר שיפור)
הסכמנו להמשיך להיות בקשר עד שאני "ארגיש יותר טוב" (כמה אני סמרטוט אני יודע,אשמח אם לא תכאיבו לי עוד)....
יומיים היא התקשרה מחסום כי חסמתי אותה בטלפון כדי שלא יהיה לי קשה,ודיברנו כרגיל.ב00:00 של יומיים אחר כך היא התקשרה להגיד לי מזל טוב....כאשר ניסיתי בפעם האחרונה להגיד לה בואי נחזור והיא אמרה לא.
הלב שלי כל כך כאב...בתחילת הקשר לא כזה היה איכפת לי והיא אמרה לי תיפתח בפנני תהיה רגיש איתי..שמחתי שהצלחתי לבכות לידה בקטע טוב לראשונה מזה שלוש שנים...ומה קרה מאז?היא תקעה לי סכינים בלב..אין לי מושג למה היא נהייתה ככה,תכננו כל כך הרבה דברים ביחד..מבחינתי להתחתן איתה למרות כל המגרעות שלה(שכחתי לציין עצלנות ואגו..דברים מינימליים לא היה נעים לי לבקש מהחשש שתסרב),ולהביא איתה ילדים..אבל היא זרקה אותי
ובקיצור אחרי הפעם הזאת אמרתי לה "מחר אני אשלח לך תמונות סבבה?"
אמרה כן
מאותו רגע והלאה לא שמעתי את קולה..מדוע?כי היא המשיכה להתקשר מחסום במשך שבועיים וחצי ופשוט לא עניתי..לא יודע איך הצלחתי
לפני כמה ימים התחלתי ממש להתגעגע אלייה ושוב התקשרו מחסום לראשונה מזה כמה שבועות(אנחנו לא ביחד חודש וחצי),עניתי אמרתי הלו הלו , שמעתי נשימות מהצד השני..וניתקו
אז ככה,אני יודע שאני לא אצור איתה קשה..כמה מושפל אני יכול להיות
ואם יש לה מישהו?אני אעדיף למות מלדעת שמישהו אחר נגע בה או שהיא מאושרת עם בלעדיי או עם החבר החדש
השנה האחרונה בשבילי הייתה הכי קשה בחיים שלי..אם רק ההורים שלי היו יודעים......................
יצאתי עם כמה בנות מאז הפרידה(זה בסדר,אני בטוח שהיא כבר הספיקה לשכב עם כמה בנים)אבל זה פשוט לא זה...ואפילו הספקתי להעיף אחת מהן כי לא ראיתי שהיא מתאימה לי וידעתי מה זה יכול להוביל בהוד כמה חודשים
אני כל כך פגוע ממנה,מרגיש שאני צריך תיקון,מרגיש שהייתי סמרטוט שאני רוצה להוכיח שאני לא כזה...שהלוואי שהיא תצליח להכיל אותי רגשית
לפעמים אני עצבני עלייה ושונא אותה ולפעמים אומר עם כל החיים הקשים שהיא עברה היא מצאה בי קורבן...מפגר אני לא,אבל יש הרבה סיבות למה היא העיפה אותי
להעמיד אותה במקומה?ניסיתי זה אף פעם לא הלך...אז העדפתי לשתוק
הייתה לה בעיה עם זה שהייתי מקנא שהיא מוסיפה בנים ומדבר איתם "בקטע ידידותי" כי היא "צריכה ספייס" (תגידי ימטומטמת באמת נראלך שמתוך 100 בנים 99 לא יקנאו כשתעשי את זה?במיוחד כשאת כל החיים שלהם?בהצלחה בחיופשים אחר האחד
והייתה לה בעיה עם זה שפתאום הייתי מתהפך ומתעצבן(שטויות,כאילו את לא..רק שאני קיבלתי אותך כמו שאת.....לא רק עם העבר אלא גם עם כל החרא תכונות.כי פשוט אהבתי אותך והסתפקתי בך..)
גם חרדה מהבנאדם שאנס אותה הייתה לי..מהשם שלו....עד היום כל פעם שאני שומע את השם הזה אני בחרדות..פאקינג חרדות!!!פאקינג השנה הכי קשה בחיים שלי....מאז הפרידה לא בכיתי,ואני מתאפק כמה שאני מתאפק,כי אני יודע לאן זה יוביל
רוצים דוגמה לכך שרציתי שהכל יסתדר ולכך שהיא הייתה הכל בשבילי?
קבלו דוגמה:פעם אחת רבנו...והיא יצאה מהאוטו בעצבים....במקום לחזור הביתה חיכיתי בעיר שלה עם האוטו כל הלילה...אוטו כבוי....בחום אימים כאשר ישנתי רק שעה אחת בלילה...וחיכיתי בערך 12 שעות אחרי ששלחתי לה אסמסים שאני פה,אני שהיא התעוררה ועליתי אלייה הביתה להתפייס איתה
ככה אהבתי אותה
ואין מצב בחיים שאני נותן ככה לבחורה או מתאהב ככה במישהי או נותן למישהי להיות ככה החיים שלי כמו שהיא הייתה
מה כבר ביקשתי לעזאזל?שנהיה אחד עם השני למרות הכל...שלא תוותר עליי ותגרום לי להרגיש תת אדם....אני הייתי אומר לה "את שוברת אותי בבקשה די"..נו אז אתה רואה אנחנו לא מתאימים,היא ענתה.
בהתחלה קיבלתי רק אהבה ממנה,בכמעט שנה האחרונה רק את ההיפך הגמור.אני עדיין בסוג של פוסט טראומה ולא יודע מה לעשות ואיך לסדר את החייים שלי כרגע
קשה לי מאוד,אני מתאפק שלא להתקשר אלייה
אגב,היא פתחה פה בעבר איזה פוסט או שניים שבו כמובן היא הוציאה אותי חרא גדול ואותה עדינה מלכה ותמימה שחושבת שלא מגיעה לי זוגיות כי אני עצבני ולא יודע להתנהל....שכחה מה עשיתי בשבילי..אבל זה בסדר היא רגילה להדחיק דברים(היא בעצמה מודה).אז עוזר לה שרושמים לה ש"הוא חרא איך בכלל היית איתו".הנה יצאתי הוגן ורשמתי גם תחרא שלי...הלוואי שאני הייתי בשבילי מה שהיא הייתה בשבילי
הנה הגענו לנושא שבהתחלה......(אגב,סיכוי של 90 אחוז שהיא או אחת מחברותיה רואות את הפוסט הזה ומבינות שזה אני...והאמת?התלבטתי אם לרשום פה בכלל בין היתר גם בגלל ש"יעלו עליי".....אבל זה פשוט על ה שלי) , אם היא מתקשרת,מה לעשות?לחזור?לא לחזור?לחזור לאט לאט ממש כמו בהתחלה(אלא שהפעם לשכב אחרי מספר מסויים של דייטים),כאילו מעולם לא היינו ביחד?
מאוד קשה לי חברה,תקחו בחשבון.......מאוד מאוד מאוד מאוד קשה לי..אני שבור
תודה רבה למי שקרא ולעוזרים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות