אני לא יודעת מה לעשות. אני תמיד נופלת לזה שוב ושוב. אני אומרת לעצמי שאני אוהבת אותו והוא אותי וזה אמור להספיק אך לא פעם אחת, אני בוכה בגללו.
הוא צעיר ממני בשנתיים ומתנהג כמו מתבגר. כבר כמה פעמים כשהוא בחבורה, הוא משתכר. אני מבקשת ממנו להרפות ומדברת איתו על זה כמה פעמים שזה יוצר מצב לא נעים וזה מקשה עליי כי אני זאת שבסוף סוחבת את זה. לא החברים שלו, לא המשפחה שלו אלא אני. אני זאת שצריכה להרגיע אותו ולתמוך בו כשהוא שפוך מאלכוהול ובוכה שכואב לו הראש והוא לא מרגיש טוב. כל משקל הגוף שלו, הוא מעמיס עליי ואני מוצאת את עצמי בוכה בסוף כי אני לא יכולה לקחת על עצמי את כל זה. אני לא רוצה כל פעם לרחם עליו ולטפל בו. זה מרגיש נורא ומעיק עליי מאוד. אני אוהבת אותו ואפילו דיברנו על חתונה ועל ילדים, בגלל שאני נאחזת ברעיון הזה, קשה לי לחשוב על פרידה. איזה בעל ואב הוא יהיה אם כל כמה פעמים מתוך שבועיים הוא יהיה שיכור?
אני לא יודעת אם זה זמני או שזה יחלוף ואני לא רואה את עצמי בלעדיו. אנחנו כמעט שנתיים ביחד. זאת הזוגיות הכי ארוכה וטובה שהייתה לי אי פעם עד עכשיו. אם לא הייתי במבוי סתום, באמת שלא הייתי כותבת את כל זה. אני מרגישה רע רק על זה שאני בכלל שוקלת פרידה, עם זאת, אני לא יודעת כמה זמן אוכל להחזיק את כל זה על הכתפיים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025