אני לא מעכלת שאני אומרת את זה אבל איבדתי תכלבה שלי היא הייתה הילדה הקטנה שלי עד שהלכה
מה שמנחם אותי זה שהיא לא סבלה והכל קרה ב24 שעות
היה לה גידול ולא עלו עליו והיא גם לא הראתה סימנים
הייתה מאושרת עד הגג עם תיאבון וכוח לצאת לטייל
המלאכית הזאת פתאום התחילה לרעוד ולהקיא
לקחתי אותה עליי כמו תינוק עם השמיכה וניסיתי להרדים אותה שתרגע קצת ראיתי שהיא בוכה הבנתי שכואב לה
אחרי שעברתי איתה לילה מהגיהינום החלטנו להשים אותה עם הוטרינר לסדרה של בדיקות
אמא שלי הודיעה לי שיש לה זיהום חמור
לא כל כך התיחסתי אמרתי שטויות הוא הטפל בה והיא תחזור עוד היום לבית
אבא שלי יצא מעבודה כדי לקחת אותה כי הוטרינר אמר שאפשר שהיא יותר טוב
ברגע שאבא שלי בא היא כבר גססה
היא כבר מתה בידיים של אמא שלי באתי הכי מהר שיכולה אבל לא הספקתי
הפנים שלה היו כמו מלאך יפה כל כך יפה היא הייתה כל כך שלווה
לקחתי את זה נורא קשה אני בוכה מאז שהיא הלכה אני לא מצליחה לשלוט על האובדן
שהיא כבר לא תיהיה בבית שאני לא אפתח תדלת וישאר יראה אותה הגעגוע אלייה שובר אותי שאני לא אזכה שוב לראות תמלאך הטהור הזה יותר
זה גומר אותי
חיפשתי איפה לפרוק יש מסביבי אנשים שלא יבינו לעולם תכאב העצום הזה ויחשבו שזה עוד כלב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות