רוצה להתחתן אבל ביישנית מדי, מה לעשות?

כל החיים פחדתי מהרגע שיציעו לי להתחתן. אני מתה להיות נשואה, אמא וכו׳ אך לא מדמיינת את עצמי בחתונה שלי. אני לא רוקדת ואף פעם לא רקדתי, אני ממש מתפדחת. הפסקתי ללכת להופעות בגיל 15 כי כבר היה מצופה ממני ״לזוז״ ולא לשבת. בחיים לא השתתפתי במסיבת סיום בבית ספר, אפילו לטקס של סיום התואר לא הלכתי מהביישנות שאולי אחליק בבמה או שיגידו את השם שלי לא נכון. בחתונות של משפחה/חברים אני תמיד באה בכוונה עם נעלי עקב הכי מוגזמות ולא נוחות ומשתדלת להתלונן עוד מהיציאה מהבית שהן לא נוחות כדי שכשיגידו לי לבוא לרקוד יהיה לי תירוץ שאני לא מסוגלת עם הנעליים. אם גוררים אותי בכוח לרחבה אני אומרת שאני שנייה אביא שתייה מהבר ונעלמת. אני לא יכולה לדמיין אירוע שבו כולם מסתכלים עליי במשך כל הערב ורוצים לרקוד איתי ואני אמורה להיות מסמר הערב של הרחבה ולרקוד כל הלילה עם כולם... זה נשמע לי סיוט מארץ הסיוטים. חשבתי על חתונת שישי צהריים שזה אמור להיות קצת פחות מסיבה אבל מניחה שגם שם אצטרך לרקוד סלואו עם בעלי וכולם יסתכלו עליי. ביקשתי מבן הזוג שנחתום רק ברבנות ונוותר על אירוע אבל הוא לא מוכן לשמוע על זה. מה לעשות???? ואל תגידו לי ״זאת החתונה שלך את תרצי לרקוד״ אז ממש לא. אפילו בבית אני מנסה ״להתאמן״ ושמה מוזיקה של מועדונים כשאני לבד וכלום לא יוצא ממני. לא יודעת לזוז בכלל, לא גורם לי הנאה ולא כלום. אפילו ללכת ללמוד לרקוד (לא שאני חושבת שמלמדים ריקודי מועדונים) מפדח אותי מאוד. אני פשוט לא רוצה לרקוד או שיראו אותי רוקדת לעולם. בבקשה תעזרו לי איך להתחתן בלי זה!!