לפני 7 שנים יצאתי ללמוד רפואה בחול, אחרי כמה חודשים לא הצלחתי לשרוד, לא התאקלמתי וחזרתי לארץ, סיימתי תואר ראשון פיזיותרפיה ועבדתי בו כ שלוש שנים, בשנים האלה חשבתי מדי פעם על זה שוויתרתי על תואר רפואה ופספסתי הזדמנות גדולה, אבל הייתי סוגר את זה תוך כמה דקות ומפסיק לחשוב על הנושא.
כיום אני נמצא במצב שנמאס לי מהמקצוע שלי, לא רואה את עצמי בתחום הזה יותר, הפסקתי עבודה לפני שנה וחזרתי לגור בבית עם ההורים, בשנה האחרונה שלי בעבודה לא הפסקתי לחשוב על רפואה ועל זה שפספסתי משהו גדול, במשפחה ובסביבה כשמסתכלים עלי אני מרגיש כאילו שהם רוצים לומר לי : איך עשיתה דבר כזה ! כשאני מסתכל על הסביבה שלי מרגיש שכולם הצליחו במקצועות שבחרו ואהבו אותם, אני עדיין תקוע בפינה עם מלא מלא מחשבות ולא יודע מה לעשות !
חשבתי על המשך לימודי רפואה בתוכית 4 שנים וחצי בחול אבל מרגיש שהגיל שלי נהיה מבוגר ומפחד שוב פעם להיכשל, ויש לי חברה שעדיין לומדת פה בארץ ואנחנו ביחד המון שנים כלומר קשה לעזוב אותה וצאת לחול 4.5 שנים.
כמו כן, יש לי פחד להתחיל תואר שני בתחום אחר ותוך כדי לימודים או אחר שאסיים אחזור וארגיש את אותה הרגשה..
כל יום אני לא מפסיק לחשוב על זה, זה גורם לי להרבה בעיות, גם בזמן שינה גם במשפחה וגם עם חברים אני נרגז מדברים קטנים.. מרגיש שהמצב שלי מתדרדר, הולך ונהיה יותר חמור מיום ליום. זה גורם לחוסר ביטחון, רגשי נחיתות, כעס, הפרעות בשינה
מה הייתם מצעים לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות