לוותר עליה אחת ולתמיד ולהשאיר חור ענק בלב
זה התפוצץ לפני כמה ימים ספורים
בימים האחרונים אני לא מוצא את עצמי, אני משתדל להעסיק את עצמי ולא לחשוב.
אני טעון אני פגוע וכועס אבל משתדל לא לתת למחשבות ולכעס להתפרץ ולהשאר בשליטה.
ראיתי את הסוף לפני שזה התחיל, ידעתי שזה לא יחזיק אפילו אמרתי את זה כמה פעמים בקול.
חשבתי שאולי הידיעה תרכך את המכה, חשבתי שבפעם הרביעית זה כבר פחות יכאב.
זה כואב בעיקר כשאני לבד, כשאני חסר מעש אני מתחיל פשוט לחשוב.
אני מציג לעצמי את העובדות, את זה שיש לה המון בעיות, את זה שזה לא יכול לעבוד בנינו, אבל עדיין משהו בי בפנים אומר שהיעוד שלי זה היא. וזה יעוד אכזר.
שכחתי כבר מזה להרגיש נאהב שכחתי איך זה מרגיש לקבל תמיכה או מילה טובה.
אני עושה את אותה הטעות שוב ושוב אני לא יודע איך לצאת מהלופ הזה.
עוברת לי המחשבה בימים האחרונים שנשאר ידידים, להפסיק לכפות עליה שינוי ופשוט לקבל אותה עם כל המטענים.
לצאת איתה למקומות לשתות ופשוט לעשות כיף.
זאת יכולה להיות תקופה נחמדה תקופה שאני בדיוק צריך אותה אבל מצד שני זה יכול להרוס אותי.
אני אסבול בתקופה הזאת, אני אקנא לה אני אדאג לה אני אמשיך לאהוב אותה.
היא לא תחזיק מעמד ככה עוד הרבה, המצב שלה ממשיך להתדרדר ואין באופק שינוי.
ככל שהייתי איתה יותר אני גיליתי עוד ועוד בעיות נפשיות ופסיכולוגיות שיש לה. (בנוסף בעיה חריפה של אלכוהול וסמים)
אני פוחד שיגיע יום ואני ישמע שקרה לה משהו, זה יכול לקרות כל יום.
אני אוהב אותה והיא לא אוהבת בחזרה,
היא לא אוהבת את עצמה והיא בעצם לא יודעת לאהוב.
מה לעשות עם עצמי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025