מרגישה מתסוכלת אין לי שקל המקרר ריק

אני מרגישה כל כך מתוסכלת... אני בדרך כלל לא מתמסכנת או מתבכיינת, אבל הפעם באמת אני מרגישה שפשוט אני שוקעת ואני חייבת לפרוק.
אני לא הגעתי מבית עם כסף, ההורים שלי גרושים אמא שלי כל החיים עבדה מהבוקר עד הערב כדי לפרנס ולהאכיל אותנו, עד היום היא עובדת קשה ואין לה כסף כי היא גם משלמת שכירות גבוהה וכל התשלומים נופלים עליה בגלל שהיא לבד.
אני בדהכ עובדת ועוזרת במה שאפשר, לפני כמה חודשים לקחתי גם הלוואה בשביל לעזור לה ועד עכשיו אני לא מצליחה להחזיר אותה.
אני הייתי תקופה בלי עבודה מכיוון שפיטרו אותי ממקום העבודה והייתי צריכה קודם כל לעכל את זה ואז למצוא עבודה וזה היה סיפור רציני, מפה לשם עד שמצאתי לא עבדתי חודש מלא התחלתי בסוף החודש והייתה לי רק משמרת אחת. והמשכורת האחרונה שקבלתי היא משכורת שמספיקה ליום. ואז התחיל כל המצב הזה של ההסגר והוציאו אותי לחלת, אמא שלי בלי כסף בכלל! וכשאני אומרת בכלל אני מתכוונת לזה שיש לה אולי 5 שקל בארנק. במקרר יש רק מיונז ואורז, אין לי כסף לסגריות אני יוצאת החוצה מבקשת סגריות מאנשים ואני מרגישה כל כך מסכנה ואני שונאת את זה, אני שונאת להיות זאת שתמיד אין לה, אני לא רוצה לבקש עזרה כי המקרר פאקינג ריק כי אני שונאת שמסתכלים עליי בתור מסכנה כל הילדות שלי סבלתי מיזה. ההסגר נפל בתקופה שהכי התחלתי לבנות את עצמי והחלטתי לחסוך ולהתייצב וזה בא בתקופה כלכך לא טובה שגם ככה המצב בבית על הפנים! אני מתוסכלת מיזה בטירוף ובכל הבידוד הזה פשוט שוקעת יותר כי אין לי עיסוקים ואין לי חשק לעשות כלום לא להתאמן, לא לשמוע מוזיקה לא כלום. אני פשוט בחתיכת משבר אני שונאת לפתוח את המקרר ולראות שהוא ריק אני שונאת לספור כל סגריה שלי כי אין לי כסף לקנות קופסא. אני כל כך מתוסכלת ואני לא מפסיקה לבכות אני שונאת להיות תמיד זאתי שאין לה