שאלה 283826
 
הזמן
 
דווח
 
נהל
  0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

בוסית סוציופתית גרמה לי לעוגמת נפש קשה, איך להתמודד?

נגה בת 17 | כתבה את השאלה ב-24/03/20 בשעה 10:56

היי. ארוך הסיפור, תודה ענקית מראש לעונים!

התנדבתי במשך חצי שנה במקום רפואי בשל הרצון לעסוק במקצוע בעתיד.
הבוס הציע לי לבוא, להעסיק אותי לא רצה בהתחלה בגלל צעירותי והעבודה המסובכת.

לקח זמן להתחבר לעובדים ולמקום בשל ההפרש הענק בגילאים והמקצוע שלהם.
נגמר לי כאב נפשי רב, לא כיבדו אותי וזילזלו בי, הטרדות וצעקות נוראיות מהבוס וכדומה.
לא נאמרה לי תודה על המשמרות השלמות שהעברתי שם בחינם ועל העבודה שעשיתי במקום העובדים.
מההתחלה ידעו שאני מתנדבת זמנית ומחכה להזדמנות שיתחילו להעסיק אותי.

זמן עבר והכל נהיה טוב, נוצר חיבור בין כולם והרגשתי כאילו זה הבית השני שלי.
היחס כלפיי היה נפלא והמקום האיר משמחה.
בתקופה משמחת זו, באה המפלצת והטילה את החושך.
בוסית צעירה בהכשרה שהקסימה אותי בכל המובנים וקנתה אותי במילותיה החמות והנעימות ובהבטחותיה לקדם אותי ולגרום לכך שיעסיקו אותי סוף כל סוף.
אך ברובד הסמוי, היא תכננה להפיל אותי מהפעם הראשונה שראתה אותי.

לא התייחסתי למבטה הרצחני ולחיוכה הערמומי, למכות הקטנות בגבי, לטונים המזלזלים שבהם היא מדברת כלפיי, להתקפי הזעם המסתוריים והמשונים שלה.
היא עוד לא בוסית, היא רק בהכשרה, וכבר מרשה לעצמה לשלוט ולעבור על החוקים, אך דבר זה היה מופנה רק כלפיי, בפני הסביבה היא נחשבה לבחורה המתוקה והמקסימה שלא יודעת רוע מה הוא.
לאחר כל נזק שגרמה לי, באה והצטערה והחלה לעזור לי בדברים ולחלק לי עצות, ואז להפיל אותי מחדש וכך חלילה.

עם השבועות, יחסה כלפיי נהיה גרוע יותר, וניתן לציין שהוא בא לידי ביטוי רק במשמרות עם הבוס העיקרי מאחורי גבו.
לידו, היא חייכנית ומקסימה, מנסה לחקות אותו בשפת הדיבור והתנועות, להתחבב על ידו, וכך גם על יד הלקוחות. באופן תמידי השפילה אותי על יד הלקוחות והורידה ממעמדי.
הייתי האור של המקום מבחינת השמחה והאושר, אהבתי לתמוך נפשית באנשים ולגרום להם לחייך, והם אהבו אותי חזרה.
דבר זה לא מצא חן בעינייה ומבלי לשים לב היא העבירה את כל היחס כלפיה ובכוח כיבתה את האור שבי, לא חשבתי שזו בעיה, היא העירה לי על כל נשימה ותזוזה, האמנתי לה והלכתי אחריה בעיניים עצומות.

במקביל, ראיתי איך הבוס הקשוח והעצבני נהיה רכרוכי ומתמוגג מאושר.
לפתע מבשל ומביא לה אוכל בקופסאות, שואל מספר פעמים ביום אם הם יפגשו הערב/בסופ''ש, רודף אחריה.
היא אוהבת את היחס, ובמקביל מנסה להעיר לו על דברים שרק הוא רשאי על מנת לבדוק את תגובתו, הוא לא אוהב את זה והיא מידית הופכת את הרצינות להתבדחות.
היא רוצה לתפוס את מקומו.

לפי כל הסימנים, הם בקשר אינטימי, בינהם פער של 40 שנה.
לה בן זוג מספר שנים ולו אישה עם ילדים נפלאים.

נמאס לי להיות בובה על חוטים, התחלתי לחזור לעצמי ולראות איך היא מדחיקה אותי הצידה ומנסה לשגע את ראשי.
במהלכה הנוסף לא השתתקתי והרמתי את הטון, בסוף השיחה אמרה ''את בטוחה שאת לא רוצה שנהיה חברות? 100%? תשקלי את זה שוב''. חברות מעולם לא היינו. חזרה על המשפט בצורה מאוימת ושונה כל פעם מחדש, ניסתה לשגע ולבלבל.
כאשר סירבתי, היא מידית הלכה להתלונן לבוס, הביאה לו תמליל שלם, ממנה לא ציפיתי.
הרי אמרה שתקדם אותי ושאת העניין פתרנו.

הוא קם במהרה ממקומו והחל בצעקות, פניי החלו להתעוות מכך שהחזקתי את הדמעות בעיניי.
חל לו ויכוח במשך חצי שעה, את כל מה שעל ליבי הוצאתי.
אמרתי שהיא מרביצה והתלוננתי על התנהגותה, אך היא עמדה לה ברוגע מחוייכת למראה הבוס שמגן עליה.
הבוס הופתע לשמוע את תלונותיי, אך הדחיק מעצמו את ההלם וניסה לפתור את העניין עם בדיחות וצחוקים, להעלות לה את החיוך בפנים.

בהמשך היא התווכחה עמי והחלה להמציא דברים ושקרים, להוריד את הביטחון שלי מטה ולבלבל אותי, לגרום לי לחשוב אם הדברים שהיא אומרת קרו או לא. הרי היא העירה לי על כל דבר שעשיתי, מה שמעולם לא קרה עם אחרים, כולם היו מרוצים מעבודתי ומהתנהגותי.
לפתע היא אומרת שאני לא מתאימה למקום מבחינת החברה, הייתי בהלם מכך שהיא מדברת בפי כולם לאחר שהיא נמצאת שם רק חודש.
זה הצחיק אותי, הרי היו לי קשרים נפלאים עם כולם, אני חברותית ביותר.
היא ממשיכה לתקוף אותי בעדינות ובחיוכה הנהדר, תחת אפו של הבוס העיוור למעשיה, בעודי יוצאת ''פסיכופטית בכיינית ותוקפנית'', מה שמעולם לא קרה קודם.
לאחר בדיחה שחורה מינית שהבוס זרק על מנת לעצור את הוויכוח, הוא ניגש אליה וחיבק אותה באופן מיני ובוטה, היא נרגעה לגמרי.

יום אחרי שהופעתי שם לאסוף חפץ ששכחתי, קיבלתי ממנו צעקות.

היא ריכלה עליי כל הזמן הזה, טמנה לי מלכודות וכך גם לסביבה.
היא סוציופתית אמיתית, גורמת לי להראות משוגעת בפני אחרים בעודה מסכנת את האנשים בקרבותיה ואת מקום העבודה.
אף אחד לא מאמין ויאמין לי, נוצלתי ונפגעתי, למדתי דברים חדשים רבים במקום הזה וזכיתי לראות דברים מיוחדים בתחום הרפואה, במובן הלימודי אני מרוצה.
אך עוגמת נפש נגרמה לי, קשה לי נורא.

היא קינאה ביחסו של הבוס כלפיי, הייתה לו סימפטיה כלפיי והוא החמיא לי על כל דבר ואמר לה לקחת ממני דוגמה במובנים שונים. היא הרסה את הקשר בינינו ובין הלקוחות עמי.

אני רוצה להגשים את חלומי ולעבוד שם כפי שרציתי מההתחלה.
עברתי במקום קשיים רבים בשלום, ואני מאמינה שבואה זה הוא אתגר נוסף שהוצב על מנת שאוכל לבדוק את כוחותיי ולהעצים את אישיותי.

כרגע מפסיקה ללכת בשל הקורונה.

מה דעתכם? איך אני אמורה להתמודד עם הכאב הנפשי שנגרם לי? הכאב הנפשי מתבטא גם פיזית (כאבים בחזה, מחסור בשינה ודיכאון).
האם הקשר האסור בינהם יחזיק מעמד לאורך זמן? או שהבוס יחזור לעצמו, יבין שטעה ויזכר בי?

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (4) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "עבודה וקריירה"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות

-->