אני ובן זוגי יחד 3 שנים
גרה יחד איתו אצל ההורים שלו ביחידת דיור
בשנה הראשונה היה בסדר היה לי טוב איתו
כל הזמן הציקו לנו המשפחה שלו תתחתנו תתחתנו
אני כמובן חשבתי שהוא ה"אחד" לכל החיים
מציינת שהוא הבן זוג הראשון.
התחלתי לעבוד ליד הבית שלו ,ומציינת שהוא בן 28.
והוא כל הזמן רצה ללכת לחברים שלו ותמיד השאיר אותי בחדר אומללה תמיד בכיתי ...
כל הזמן הוא שיחק פוקר .. כל היום
הייתה תקופה של שנה שהוא לא עבד ואני כן
כל ערב שהיתי חוזרת מהעבודה הוא תמיד היה בא מכין לי אוכל ונכנס ישר לפוקר
הינו יוצאים לפעמים אבל לעיתים רחוקות
הוא תמיד היה מנסה לשנות אותי
כשהיתי מרגישה קצת חופשיה ליד ההורים שלו ומדברת הוא היה מתבייש ואומר לי אחכ שאמרתי איזה מילה שלא קיימת אבל העיקר שלא שמו לב
כשניסיתי לדבר עם החברים שלו הוא היה אומר לי
שככה לא מנסים לפתח שיחה איתם ..
הוא היה מנסה להתנשא מעלי ולשאול אותי תמיד שאלות על פוליטיקה ואף פעם לא אהבתי לשמוע
תמיד עניתי לו למה אתה כל הזמן בוחן אותי אתה גורם לי להרגיש מפגרת
תמיד שהיתי מנסה להראות לו שאני כן יודעת
והיתי משתפת אותו במשהו שלמדתי באותו היום
והוא לא היה יודע בכלל הוא תמיד ישער מה כן נראה לו לנכון, ויגיד "לא חושב שזה נכון בכלל".
הוא תמיד הסתכל על בנות לידי ונתן לי להרגיש מושפלת ולא יפה בכלל ..
הוא כן היה מחמיא לי על כמה שאני יפה
אבל תמיד הסתכל על בנות ...
אין לי בעיה שיסתכל אבל לא לידי ...
אחרי שנה וחצי של זוגיות אמא שלו החליטה להתחיל לעקוץ אותי
על הדברים הכי קטנים
למשל קניתי 3 קופסאות קורנפלקס ושמתי אותם מעל המקרר שלהם שגם הם יוכלו לאכול אם הם רוצים
והיא אמרה קחי את הקורנפלקס שלך מכאן לחדר
הם מביאים לי נמלים
אמרתי לה טוב
אחרי שחזרתי מהעבודה בערב ראיתי שהם נעלמו
שאלתי אותה איפה הם
היא ענתה "אה זרקתי אותם "
והמשיכה לעקוץ אותי בהרבה דברים קטנים ורעים
אמרה לי לנקות כל הזמן ...
רבה עם הבן זוג שלי שיגיד לי לנקות ...
ועשיתי לה איזה כמה פעמים נקיונות בבית
עד שנתנה לי הרגשה של לא רצויה אז כבר הפסקתי
אמרה לי לנקות את הקקי של הכלבה שלהם
ולשטוף לה את החצר הענקית
ניסיתי את האמת אבל לא יכולתי זה היה מגעיל מדי
אז הצעתי לתת לה כסף כדי שתביא כל שבוע מנקה שיעשה את זה במקומנו..
אך היא התעצבנה צעקה עלי ועל בן זוגי קראה לנו פרזיטים ויצאה בעצמה לנקות תוך כדי מלמולים של (תכף אני יזרוק אותם מכאן תכף תכף )
היא היתה מתערבת לי ולבן זוגי במערכת יחסים
אני היתי קונה לו בגדים לאירועים ועוזרת לו להתלבש בסטייל והיא היתה מתערבת ומנסה להלביש אותו בעצמה.
גם חברים שלו לא ממש אהבו אותי כי לא דיברתי הרבה
כי הבן זוג שלי נתן לי הרגשה שעדיף שלא אדבר
היה לי איזה מקרה עם חבר שלו שצחק עלי והרגשתי מושפלת
בן הזוג שלי אף פעם לא הגן עלי לא מהחברים ולא מאמא שלו
בכיתי לו כל היום שממש נעלבתי הוא פשוט אמר
**** את ממציאה לעצמך דברים לראש הוא לא צחק עליך.
ורק אחרי שנה וחצי הכוןנה לעכשיו ,הוא עושה את עצמו כאלו הוא מאמין לי ואומר לי מה יכולתי לעשות לנתק עם חבר שלי את הקשר?
אמרתי לו המעט שיכולת לעשות זה ללכת לחבר ולהגיד לו שיבקש ממני סליחה.
והדבר הכי חשוב זה להגיד לי אני מאמין לך שזה קרה.
זה רק הראה לי שהוא לא מכבד את הבן זוג שלי בזה שהוא פוגע בי לא שם עליו בכלל.
אחרי שלוש שנים שעברו
עברתי לגור עם ההורים שלי
איזה חודשים ..
כי לא יכולתי לגור עם ההורים שלו
תמיד ניקיתי אחריו כמו שפחה וכביסות
והכל....
כשהוא רב איתי על משהו שמכעיס אותו הוא עושה מהריב ריב כל כך גדול ורע שגורם לי להרגיש לא טוב אחכ נפשית ופיזית ..
וכשאני באה לו בוכה על שאמא שלך פגעה בי והעליבה אותי הוא מקטין אותי ואומר לי
לכי תדברי איתה את .. טוב *** מה את רוצה שאני יעשה ירביץ לאמא שלי???
עכשיו מהצד שלו: זה שהוא לא עושה את הכל בכוונה זה בטוח הוא כן מאוד אוהב אותי אנחנו נהנים ביחד מאוד מצחיק לי איתו כיף לי איתו בלי לפעמים שהזמן יעצר ורק שנתחבק שבועיים במיטה
הוא מפנק אותי קצת מכין לי אוכל טעים ומגיש לי למיטה
הוא לפעמים לוקח אותי לחו'ל , לבתי מלונות ..
מכין לי ולו משהו טעים ויושבים רואים סרטים ...
קשה לי לעזוב אותו מאוד
אני מרגישה שאני קצת אובססיבית
אבל אחרי שמתיחסים אלי אצלו לא יפה אני תמיד בוכה ונכנסת לדכאון
אני לא יודעת מה לעשות
הוא כבר כמה ימים אומר לי אני אשתנה אני אשתנה
אני אגן עליך אני יאהב אותך יותר
אני אביא לך פרחים
אני לא אשחק הרבה פוקר יותר
פעם אחרונה שכתבתי כאן זה היה לפני שנה
לא היה לי קשר עם ההורים שלי
והיתי לבד בלי חברות
ופרצתי לו בבכי ואמרתי לו תראה מה אתה גורם לי לעשות ללכת להתיעץ באתר אנונימי ולבכות על החיים שלי כי אין לי למי לספר
ואתה אף פעם לא מאמין לי ולא תומך בי
אתם יודעים מה הוא ענה לי ועשה ?
הוא התגז'דר לי על המיטה עם פרצוף חמוץ
ופחד שידעו שכתבתי עליו ושיגלו אותו יעני
ופשןט גרם לי להרגיש שעשייתי מעשה רע
ושפגעתי בו מאוד
באותו הזמן הרגשתי שאני מתחילה לנבול
הפסקתי לקרוא טוב... ולדבר פחות טוב ..
וירד לי הרבה הבטחון
אני כבר לא יודעת מה לעשות מצד אחד הוא טוב אלי אבל הוא גם לא טוב אלי
ומצד שני קשה לי לעזוב אותו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות