חיה בחו"ל אבל ישראלית.
מאז גיל 17 אני DJ, מאז כבר 15 שנה כמעט כל חמישי-שישי-שבת אני מתקלטת.
מועדונים, אירועים, מסיבות, ערבים פרטיים, ממש הכל.
גם כשטיילתי בעולם או ביקרתי לתקופות ארוכות בארץ, המשכתי לעבוד.
במקביל מצאתי day-job עם קביעות שהפך לקריירה שממלאת לי את שאר הימים ומהווה עוגן כלכלי.
לפני 4 שנים נולד לי ולבן זוגי ילד וההורות גובה את המחיר שלה לטוב ולרע אך כמעט ולא הפסקתי לתקלט.
לפני שלושה חודשים כשהקורונה התחילה לסגור לכולם את העסק, החלטנו לנסוע מהעיר הגדולה שאנחנו חיים בה ועברנו לבית של ההורים של בן זוגי שגרים באיזור כפרי.
זו הייתה הפעם הראשונה שהפסקתי לתקלט לתקופה כל כך ארוכה.
השגרה החדשה גרמה לי לקבל על עצמי לו"ז נורמלי, הלכתי לישון כל השבוע לא מאוחר יותר מחצות, שלוש ארוחות ביום בזמן, התחלתי לעשות ספורט ולהשיל משקל שלא הצלחתי להוריד מאז הלידה ואפילו הפסקתי לעשן.
אני מרגיש שברגע שהורדתי את עניין הדי ג'יי מהראש, החיים שלי הפכו לבריאים יותר ומלאים יותר.
הבעייה היא ערב בחתונה מכניס לי 20,000 שקל ברוטו.
על 2 חתונות בחודש, ועוד כמה מסיבות קטנות, פלוס העבודה הרגילה שלי, יש לי הכנסה מאוד מאוד יפה שמאפשרת לנו רמת חיים טובה.
קשה מאוד להוריד במינון של עיסוק כזה, כי ברגע שאתה כבר לא נמצא בתודעה כל הזמן, אנשים ימליצו על מישהו אחר.
האם לקבל את התקופה הזו כסוף עידן הדיג'יי שלי ולהתפתח למקומות אחרים או להמשיך עם הדיג'יי כל עוד זה עובד לי כי גם ככה, אין סיכוי שאעשה את זה אחרי גיל ארבעים כי אחשב זקנה מדיי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות