פשוט לא מסוגלת. מרגישה שמשהו עוצר אותי בכוח כל פעם שאני מנסה לשתף או לפרוק. אין לי אומץ לפתוח שום נושא שמעיק עליי מול אף אחד, אפילו מול פסיכולוגים. לא יכולה להתנתק מהתחושה ששופטים אותי או בוחנים אותי, או צוחקים עליי אחר כך מאחורי הגב.
אני יודעת שזה מגיע מביריונות שעברתי בילדות, שלימדה אותי שאנשים יכולים להיות רעים וקשים גם כשנדמה לי שהם לא. לא מוכנה לחוות מצב בו אני נפתחת לאדם שלא מעוניין לשמוע מה עובר עליי, לא יכולה לא לחשוב שהוא רק מעמיד פנים מתוך נימוס או כדי לצחוק עליי אחר כך.
הכל מצטבר בפנים ואין לי לאן לפנות, אפילו בצ'אט אני לא מצליחה לפרוק. רק מרגישה שלאף אחד לא אכפת ממני ושכולם עושים ממני צחוק.
מישהו התמודד ויודע איך להתגבר על זה, לפני שאני קורסת נפשית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות