במהלך השנים יצא לי להתאכזב מהמון אנשים ואני כמובן לא מתיימר להיות קדוש מעונה בטוח שגם אני איכזבתי אנשים אחרים... העניין הוא שהגעתי למצב שאני פשוט מרגיש שלחברים אין באמת מה לתרום לי
.
או שיש מצב שיש מישהו שאתה מרגיש שיש לו
"עין לא טובה" ואז אני מפחד לשתף אותו בדברים ומעדיף להתנתק.. או אנשים שלא נפגשים בכלל ורק מתכתבים בווטסאפ ובאיזשהו שלב זה ממצא את עצמו... או מנגד חבר שלא יהיה איתך בקשר מעל חצי שנה אבל להתקשר כדי לבקש הלוואה זה בסדר... או כאלה שמורידים את הרוח מהמפרשים ומנסים לגרום לך לשקוע בתוך עצבות.
אני מרגיש שאני יותר נותן לאנשים מאשר מקבל מהם בתמורה וחבל על הזמן שלי. אני בטוח שמתי שיש זוגיות זה אחרת לגמרי ואז כבר יוצאים זוגות מה שיותר קורה בגיל שלי... אבל בחברים כבר לא בא לי להשקיע.
נכון להיום יש לי חבר אחד שאני מחשיב אותו אמיתי וגם אנחנו נפגשים אולי פעם בחודש כי הוא נשוי עם ילדים וגר רחוק.
אני אדם שמאוד ביקורתי כלפי עצמו ואני עושה תמיד בדק בית עם עצמי איפה אני לא בסדר אבל אני תמיד מגיע לאותו המסקנה שלאנשים הספציפיים שכרגע בחיי עדיף לי אפילו להתנתק לגמרי.. ושתבינו בגיל 20 הייתי מאוד פעיל חברתית כך שאני יודע איך הדברים אמורים להתנהל... לדעתכם להתחיל להשלים עם הבדידות עד שאפתח זוגיות עם מישהי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות