אני אפתח ואומר לצערי אני בבסיס פתוח ויש לי כמה חברות שהתחברתי אליהן ועוד כמה ידידות שאני פחות רואה ביומיום אבל יש חיבור. כרגע אין לי זמן בכלל במהלך השבוע כי אני מסיימת שם ממש ממש מאוחר אז זה רק סופשים. לא תמיד ההפסקות שלנו מסונכרנות (אנחנו עובדות ממש קשה. כל אחת בתפקיד אחר = מקום אחר) והיום מי שהכי התחברצי אלייה סיפרה לי באגביות שחברה שלה (ידידה רחוקה שלי) הזמינה אותה והם נפגשו עם חברות שלה וזה. לי אין חברים מהתיכון הייתי נורא ביישנית בתור ילדה ויצא שבתיכון פשוט לא התחברתי לחבורות שכבר היו והחבורה שלנו התפרקה ולא שמרה על קשר. אני סופר חברותית אבל גרה רחוק מכולן וכרגע גם ללא רישיון. אני תמיד מפחדת שלא באמת אוהבים אותי או לצאת נדבקת.. אני יודעת שזה לא ככה אבל זה תמיד מערער אותי. מה גם שיש עוד שתי בנות; אחת ממש התחברתי ואת השנייה לא מזמן הכרתי, שהן חברות טובות עוד מתחילת השירות והן נפגשות בסופשים וכאלה בלי להזמין אף אחת (גרות באותה עיר) וזה לא שאני לבד אבל זה ממש מתסכל שאין לי באמת חברה קרובה ואני כל הזמן אומרת לעצמי - טוב כשהלחץ בתפקיד קצת ישתחרר/אחרי הטסט/כשתיגמר הקורונה ויהיה זמן.. אני לא יודעת איך לחזק קשרים אני באמת רוצה חברות שתישאר איתי לשנים איך עושים את זה?
נ.ב אני גם מודעת לזה שאני קצת מתלהבת מזה שמצאתי אנשים כאלה כי הרבה זמן חיפשתי את עצמי ואת זה ולא מצאתי. זה חלק מהעיניין לדעתי.. לא שאני מקובעת על טאייפקאסט מסוים אלא פחות מתחברת לכל ההארד קור אינסטגרם, אני מעדיפה לטייל או לקרוא או לים ולמרות שאנחנו שונות כן יש אחלה חיבור. מה אני עושה? גם לכם יצא להרגיש ככה? איף היה טוב לשחרר את זה אני חייבת לציין..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות