לא, אולי לא יצליחו לעמוד בזה ושורה תחתונה ינתקו קשר
היי,
עד גיל 27 הייתי בן אדם "מצליח". תואר טוב, עבודה טובה עם משכורת טובה, צבא במקום טוב וכו' וכו'.
ואז מפה לשם משם לפה בעקבות כמה דברים "פתאום" צף אצלי משום מקום שאבא שלי הפדופיל אנס אותי כשהייתי ילד ממש קטן.
החיים שלי עברו מ"מוצלחות" ל-0 עשייה תוך כמה ימים.
לא יכולתי להמשיך לעבוד, לא יכולתי לעשות כ-ל-ו-ם והרגשתי תחושות נוראיות שאי אפשר להסביר במילים ואני לא רוצה לפרט עליהם עכשיו כי זה לא הנקודה של השאלה.
אז זה היה לפני שנתיים וחצי בערך.
עכשיו אני אחרי הרבה מאד מאד מאד טיפולים ומרגיש קצת יותר טוב ואולי איפשהו אצליח "לחזור לעצמי".
השאלה שלי היא - יש לי 2-3 חברים ממש טובים. לא הייתי מגדיר אותם כ"חברים הכי טובים לחיים" כמו דוד ויהונתן אבל כן חברים ממש טובים ו"נעלמתי" להם (פשוט לא הצלחתי לצאת מהבית וגם לדבר בטלפון התיש אותי לחלוטין). התכתבנו כמה פעמים בווטסאפ וכתבתי שבגלל כל מיני דברים אני לא יכול לדבר איתם עכשיו בלי לפרט.
אז עכשיו שאני מרגיש קצת יותר טוב ואולי עוד מעט אפילו אוכל קצת "לצאת לעולם" - האם לספר לחברים האלו מה שקרה או להמציא איזה משהו.
אני באמת ובתמים לא חושב שרוב האנשים יכולים להכיל כזה דבר, אפילו מטפלים "בכירים" לא מסוגלים להכיל כזה דבר. תחשבו על עצמכם - אם חבר שלכם יספר לכם "אבא שלי אנס אותי כשהייתי קטן מאד ולא יצאתי מהבית כמה שנים" ועוד דברים כאלו - הייתם יכולים להמשיך את החברות כרגיל או שזה היה יותר מדי בשבילכם.
זהו, עד כאן השאלה. מה אתם חושבים?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025