נתחיל מזה שאני לא אדם בוגדני. בכלל בכלל לא.
תמיד חשבתי שבגידות הן מעשה כל כך אגואיסטי ושאם אדם מעוניין לשכב עם אחרים, עליו קודם כל לסיים את הקשר הנוכחי שלו.
אבל זה הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי...
אני ובעלי ביחד כבר למעלה מ11 שנים (נשואים 6 שנים). יש לנו שני ילדים קטנים מהממים. מבחוץ אנחנו נראים משפחה לתפארת. בעלי הוא אבא נהדר ולגמרי שותף לתחזוקת הבית והמשפחה. רק את הזוגיות שלנו הוא קצת שוכח לתחזק...
תמיד הייתי אני זו שמייצרת את הרגעים האינטימיים ביניינו. הסקס תמיד היה עניין בעייתי מבחינתי... אף פעם לא היה מספיק ממנו וגם השהיה, לא היה מאוד מספק. אבל התפשרתי למען האהבה.
היום אני מרגישה שההתפשרות מתחילה לגדול.
לא שכבנו כבר 7 חודשים. נמאס לי לנסות כל פעם ליצור סיטואציה אינטימית ובאיזשהו מקום, כבר לא בא לי גם. אני חוששת שהגענו למצב שאנחנו כבר לא זוכרים איך עושים את זה ביחד. זה כבר מרגיש לי מוזר ולא טבעי... לא בטוחה שעוד נמשכת אליו...
אני לא רוצה לפרק את הנישואין, בעיקר בגלל ועבור שני ילדינו...
לאחרונה שמתי לב שאני מתחילה ממש לבחון בחורים ברחוב. מתעסקת עם המחשבה של להיות עם מישהו אחר...
זה לא שאני רוצה לבגוד. ברור שלא! אין לי רצון לפגוע בו... זה פשוט צורך בריגוש. בלהיזכר איך זה להרגיש מחוזרת, נחשקת...
ברור לי שאם אעשה את זה, לא אוכל להביט בעצמי במראה, או בו.
מה עושים??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025