0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

איך אנשים מסוגלים להתנהג ככה?

אוהד בן 34 | כתב את השאלה ב-07/04/21 בשעה 17:00

אני אתחיל מההתחלה:
אני בן 34.
עד לפני כ-3 שנים חייתי חיים מאוד עצמאיים במלוא מובן המילה.
המושג "משפחה" תמיד היה אישיו אצלי מכיוון שלא גדלתי בתא משפחתי בריא מכל בחינה שהיא ולמרות הכל שמתי בכל פעם מחדש את העבר מאחור ועשיתי ככל שביכולתי על מנת לגשר ולנסות לפתוח כמה שאפשר דף חדש עם סביבה (הורים) שלא הפסיקו לפגוע בי מאז שנולדתי.
לפני קרוב ל-3 שנים עברתי אירוע בריאותי חוזר שכתוצאה ממנו השתתקתי בשתי הרגליים לצמיתות (קרוב לשנה אשפוז + 9 חודשים של שיקום בבית לווינשטיין).
במשך כל תקופת האשפוז והשיקום שלי לא הגיע לבקר אפילו אדם אחד מהמשפחה מהקרבה הראשונה ומחוצה לה (קרובי משפחה או בני דודים שעד לאותו היום היו בקשר טוב איתי).
התמיכה היחידה שזכיתי לה (במובן החיובי ביותר ולא ציני) הייתה של חברים מהשירות הצבאי שעשו איתי תורנויות בתקופת האשפוז ובמהלך השיקום בבית לווינשטיין.
בימים הראשונים התקשרתי להורים ליידע אותם במצבי והתשובה שקילתי הייתה שזה "כבד עליהם ושזה בא בטיימינג לא טוב".
בסיום אותה שיחה פרקתי את כל התסכול שלי ואת ההלם בחדר האשפוז.
לא האמנתי שאפשר לאמר תשובה כזו לאדם במצבי ועל איזה טיימינג היא מדברת ?(אמא) מי יכול לבחור את הזמן לגורל שלו? זה גרם לי לפרק זמן מאוד מאוד קצר להרגיש אשמה ותודה לאלוהים שבאותו הרגע עמד מעליי האדם הנכון שפשוט החזיר אותי למציאות וגרם לי להתעשת ולהתאפס על עצמי.
בשבועות הראשונים הקושי האמיתי היה בתסכול של אלו שלא באו( עם כל הכבוד לעובדה שזכיתי בחברים לכל החיים זה כמעט בלתי אפשרי בעליל להתמודד עם זה בלי תמיכה משפחתית).
ככל שהזמן עבר פשוט פיתחתי שנאה כלפי כל המשפחה.
הכעסים שהצטברו בתוכי ועדיין היו מטורפים ומנגד מאוד דרבנו אותי להתמודד עם השיתוק ברמת ההתמודדות היומיומית.
במקרים מסוימים(בדיעבד) הפכתי את הכעס והתסכול לסוג של דרייב וכוח להתמודד.
במצב כזה כל יום הוא יום בפני עצמו ובכל יום ההתמודדות היא שונה ולפעמים קשה שבעתיים מאתמול.
רמת הכאב הפיזי שחוויתי הייתה פי מליארד מכאבי שיניים(למעשה זה גרם לזיכרון מכאבי שיניים להראות פתאום כמשהו מאוד חיובי וקל).
בכל בוקר בחודשים הראשונים שהיו מעירים אותי ומורידים אותי מהמיטה לקילוח צחצוח לא היה בוקר שלא ראיתי בראי את הפרצופים של המשפחה לפני שראיתי את הפנים שלי.
לא יודע איך הייתי (ועדיין) עובר בשלום עם עצמי את התקופה הלא נגמרת הזו בלי התמיכה של חברים שלי .
זה פשוט הציל אותי ונתן לי כוחות להסתכל למצב שהוא חדש לי לחלוטין בלבן של העיניים אבל מנגד הכעסים והשנאה על המשפחה תמיד שם ואין לי מושג איך להתמודד עם זה. לפעמים אני מצליח להשקיט את זה בתוכי ולפעמים זה גדול ממני שנות אור ברמה כזו שזה מקשה עליי לתפקד.
ואם זה לא מספיק אז בנוסף לכל זה במהלך הדרך עוד כשהייתי בתחילת דרכי בשיקום נעקצתי ע"י עו"ד של תביעות בריאותיות.
אם היה לי דבר אחד שנתן לי ביטחון הוא חוסר התלות הכלכלית במצב של חוסר יכולת לפרנס את עצמי זה הקצת חיסכון שהיה לי עד ליום שהשתתקו לי הרגליים.
אותו עורך דין הציג לי את עצמו בבית לווינשטיין,
ביקשתי ממנו לחשוב על זה וכמובן ביקשתי שיציג בפני את תעודת העורך דין שלו.
אחרי כמה ימים החלטתי לנסות אותו כשהבנתי שהוא עו"ד אמיתי,עם משרד אמיתי וכתובת(בדקו לי את זה פיזית).סיפרתי לו מי אני וגם אמרתי לו ביחד עם חבר שהיה איתי שאני מתמודד עם המצב הרפואי הלא פשוט בעליל הזה כמעט לבד וללא תמיכה משפחתית הוא דיי שידר אמפתיה(שבדיעבד אני מבין שהוא פשוט שיחק את המשחק).
כל מה שהוא ביקש ממני לפני שנעלם זה את מספר הזהות וצילום ת.ז שלי בשביל שיוכל לראות לאיזו חברת ביטוח שני משויך וכמה הוא יכול להוציא מתוך זה מבחינה של תביעה משפטית.
מה שהוא עשה בפועל הוא חוזה חד צדדי . שזה אומר לחתום בשמי (שם+ש.מ) על חוזה שהוא מכין מראש ולא מציג לי אותו וזה בעצם מאפשר לו לקבל ממני ייפוי כוח ללא הידיעה שלי ומנגיש אותו לכל דבר שקשור אליי.
אחרי כמה חודשים התקשרה אליי פקידה פיקחית מאותה חברת ביטוח ושאלה אותי מתוך תמיהה איך זה יכול להיות שאדם נכה ב-100% נותן גישה לעו"ד שיעביר את כל כספי התביעות הרפואיות שלו ישירות אל חשבון הבנק של אותו עו"ד.
באותו הרגע שהסברתי לה שזה נעשה ללא הסכמתי וידיעתי חשכו עיניי ולא האמנתי למה שהיא אמרה. רציתי למות מעצבים בנוסף למה שאני גם ככה עובר ועכשיו אני צריך גם להכיל את זה? מה אני עושה עכשיו?
הנזק שהעו"ד עשה לי הוא בלתי נתפס מכל בחינה שהיא.כלכלית ובטח ובטח במובן הנפשי במצב הנתון שאני חי בו הוא היה הקש ששבר אותי באותם ימים.זה פשוט פירק אותי לרסיסים מתסכול.
הוא תבע את הביטוח -זכה בתביעות-כמובן שהוא לא יידע אותי בעובדה שנכנסים לו כספים ישירות אל חשבון הבנק שלו( 468,341,16 אלף ש"ח) שזה מה שהוא הוציא בסה"כ לכיסו מהתביעות לביטוח הרפואי שלי וביטח לאומי.
בנוסף הוא לקח לי כספים מהפנסיה שלי שם בטענה שאני לא עובד ,ללא שכר ושאני דורש חלק מהפנסיה) ללא שום אישור ממני.
ניסיתי להתקשר באותו הרגע שנודע לי אבל אז הבנתי שנחסמתי מבעוד מועד.
יום למחרת חבר היה אצלו במשרד והוצא החוצה משם.
אם אגיד שלא חשבתי לפנות לגורמים אפלים שרחוקים שנות אור מכל מה שאני מאמין בו אז אני אשקר.
לממן עורך דין אין לי מאיפה כי אני לא עובד קרוב ל-3 שנים וחי מקצבה זעומה של ביטוח לאומי.
איך אני אמור להתמודד עם ההונאה המורפת שנפלה עליי בנוסף להתמודדות הבריאותית,הנפשית היומיומית שאני גם ככה עובר?
עם כל הכבוד לחברים שעוזרים ,יש תאקט ויש את גבול הטעם הטוב שלעולם לא אחצה כי עם כל הכבוד גם להם יש חיים משלהם ואני עושה הכל בשביל למזער את התמיכה מהם(תמיכה פיזית בלבד)הם פשוט ישנים איתי מקום שאני חי בו כמה פעמים בשבוע.
כרגע נכון להיום אני בסוג של חוסר אונים . פשוטו כמשמעו.
אם למישהו יש עצה בשבילי לכל המצב הזה יותר מאשמח לקרוא.

בתודה מראש

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (3) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "מה שעובר עליי"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות

-->