בן הזוג שלי (29) ואני (24) יחד כבר שנה וחצי. בחצי שנה האחרונה אנחנו גם גרים יחד.
מעולם לא היתה לי שאיפה להיות אמא, וחשבתי שאולי עם הזמן זה יעבור לי והרצון הזה יופיע. אני מאוד אוהבת ילדים ואת האחיינים שלי, אבל המחשבה שבעתיד יהיה לי ילד משלי, שיקח ממני את העצמאות ועוד הרבה דברים אחרים, ובכלל כל הרעיון הזה של הריון ולידה מאוד מבעיתים אותי.
מצד אחד יש את הרצונות שלי שהם כרגע - לא רואה את עצמי מביאה ילדים בעתיד.
מצד שני יש את הרצונות של בן הזוג שלי - הוא כן רואה אותנו מביאים בעתיד ילדים ומאוד ישמח שזה יקרה.
יש לציין שדיברנו על כך כבר בתחילת הקשר והיינו גלויים אחד עם השני.
הוא בתגובה להחלטה שלי מאוד זורם ואומר שגם אם לא ארצה ילדים - נהיה יחד אני והוא והכל יהיה בסדר.
אבל, אני יודעת שבלב זה משהו שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלו בעתיד, והמחשבה על כך שיצטרך לוותר על החלק הזה מהחיים שלו גורמת לי להרגיש מאוד לא בנוח.
מה לעשות? האם זאת היתה טעות שנכנסנו לקשר? איך מתמודדים עם רצונות שונים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות