אני מניח שזה לא ככה אצל כל הנשים אבל למשל אישתי וחברות שלה מאוד אוהבות לתת דוגמאות לכך שהבעלים שלהם ילדים. יש להן משפטים קבועים כמו בלעדי הוא לא היה מסתדר, הוא לא מבין כלום וכו...
אבל כל הדוגמאות האלו בדר"כ מתיחסות לעניינים פעוטים כמו למה זרקת את הגרביים על הרצפה או לא יוצאים עם חולצה כזו מהבית. בעוד שהן בעצמן מתנהגות כמו ילדות בדברים חשובים באמת. בעניינים כלכליים כמו חסכונות בבנק או איזה קופת גמל לבחור היא לא מבינה כלום. כל פעם שהיא שולחת הודעה לבוס או למישהו חשוב היא חסרת ביטחון ושואלת אותי מאה פעם אם הניסוח בסדר. כשצריך לנסוע למקום חדש היא אוהבת שאני בא איתה כדי שאם תהיה בעיה אוכל לעזור לה.
זה די מעצבן שהיא חושבת שאני ילד בעוד שלדעתי מי שילדותי כאן זו היא. עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון אין לי בעיה שהיא מתנהגת ככה אני שמח לעזור לה אבל די מעצבן שהיא לא רואה שהיא מתנהגת כמו ילדה חסרת ביטחון וחושבת שאני כזה.
ניסיתי לדבר איתה כמה פעמים אבל יש מעין קוצנזוס בין החברות שלה שמי שלא מרים גרביים מהריצפה הוא ילד אבל מי שלא יודעת לנהל את הפנסיה שלה או מפחדת ללכת למוסך לעשות טסט זה תקין. והיא חושבת שאני מדבר שטויות ומתעלמת מזה.
איך אפשר להראות לה את המציאות? או שאולי אני לא מבין את המציאות כמו שהיא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות