מועד החתונה מתקרב אבל המחשבות על מישהו אחר

הכרתי את חבר שלי (שהוא גר במרחק שעתיים ממני) בגיל 17 וחצי לאחר 5 שנים של זוגיות רצופה בלי פרידות בלי להכיר גברים בחוץ הגעתי למקום עבודה חדש,שם הסתכל עלי גבר מהעבודה,לא יכולתי להתעלם מהמבטים שלו שארכו 4 חודשים לאחר 4 חודשים הוא ניגש אלי,דיברנו צחקנו היתה כימיה מטורפת ולאחר שעתיים איתו שהרגישו כמו 5 דקות הוא שאל אם יש לי חבר, אמרתי שאין לי(למרות שיש עדיין)הרגשתי באותו רגע שאם אגיד לו שיש לי חבר אז הוא יקום ויילך ומשהו בלב נדלק לי הרגשתי שהתאהבתי. הזמן עבר המשכנו לעבוד באותו מקום עבודה התקרבנו יותר התחיל קשר טלפוני וזה המשיך לפגישות יציאות ובילויים וזה תוך כדי שחבר שלי לא יודע כלום,לאחר חודש מאז שהכרנו הוא גילה שיש לי חבר וניתק איתי קשר,נפרדתי מחבר שלי וחזרתי לאותו הגבר,היו לי חודשיים מדהימים איתו כל כך מדהימים שאנשים היו אומרים לי כל יום שאני קורנת מאושר, לאחר חודשיים חבר שלי לשעבר התקשר והתעקש שנחזור ובכה והתחנן, אני שהייתי איתו 5 שנים לא יכולתי לשמוע שרע לו לא רציתי שייכאב לו והוא הצליח לשכנע אותי בבכי שלו אז חזרתי אליו. הגבר מהעבודה לא ידע שחזרתי לחבר שלי הישן ותוך כדי המשכתי להיות עם שניהם כשהם לא יודעים אחד על השני. לאחר חצי שנה מטורפת ומאושרת שביליתי עם הגבר החדש עברתי לגור אצל חבר שלי לא מתוך רצון אלא מתוך נוחות וקרבה לאוניברסיטה, התפטרתי ממקום העבודה והבנתי שאין לי ברירה אלא לסיים עם הגבר החדש את הקשר כיוון שאני עוברת לגור אצל חבר שלי ואין שום אפשרות שבה אוכל להסתיר את הקשר איתו. חשוב לציין שכל הקשר איתו עם הגבר החדש הוא לא ידע שיש לי חבר ושאני עוברת דירה ושום דבר. נסיתי בתרוץ דבילי לסיים איתו כי לא יכולתי לומר לו את האמת. סיימנו את הקשר, לאחר שבוע (השבוע הראשון שבו אני גרה עם חבר שלי) אותו גבר יצר איתי קשר שנית וניסה שנחזור ונשאבתי בטירוף חזרה לסיפור איתו, כרגע אני גרה אצל חבר שלי שנתיים ובכל השנתיים האלו הייתי מדי שבועיים חוזרת לבית הוריי לכמה ימים כאילו לבקר אותם אבל בעצם הייתי נפגשת עם הבחור החדש ושוב חוזרת לדירה של חבר שלי ושוב אחרי כמה ימים שוב חוזרת לבית הוריי כאילו לבקר ובסוף נפגשת איתו. שניהם לא ידעו אחד על השני. זה נשמע מגעיל מצידי לעשות את כל הסיפור הזה אבל לא יכולתי להתנתק מהגבר החדש שהכרתי כי התאהבתי בו בעוצמות שלא הכרתי לפני הייתי מאושרת הרגשתי שהוא משלים אותי שאני בעננים ומצד שני לא יכולתי להיפרד מחבר שלי כי פחדתי לפגוע בו וגם פחדתי לאבד אותו כי הוא כל כך טוב אלי. ככה שנתיים עברו להם בניווטים בין שני הגברים (חשבו לי לציין שלא עשיתי סקס עם הגבר החדש). במהבלך השנתיים הגבר מהעבודה הציע לי שנתקדם שלב שנעבור לגור יחד וצרחתי מאושר יכולתי כבבר לדמיין את החיים לצידו 24 שעות אבל אז חזרתי למציאות שבה אני לא יכולה לעשות כלום כי אני מפחדת להיפרד מחבר שלי, באותן שנתיים הגבר החדש גילה לפעמים שקרים- תמונות בפייסבוק שלי ושל חבר שלי או מקומות בפייסבוק שרשום שהייתי עם חבר שלי, היינו רבים הרבה והוא רצה הסברים הייתי מצליחה איכשהו תמיד לצאת מהשקרים שלי והוא לא גילה שיש לי חבר עדיין אבל הקשר קצת עלה על שרטון כי הוא הפסיק להאמין בי וכל הזמן חשד ומאותו שקר ראשון שהוא גילה הקשר שלי ושלו היה און אנד אוף. לאחר אותן שנתיים חבר שלי הציע לי נישואים באותו רגע שהוא הציע לי חשבתי על הבחור מהעבודה שלי, לא רציתי להסכים בכיתי אבל בגלל המעמד ובגלל שהיו אנשים הרגשתי אי נעימות ואמרתי- "כן". ובזמן שאני מאורסת עדיין המשכתי את הקשר עם הבחור מהעבודה-לא הצלחתי להתנתק ממנו לא הצלחתי לוותר על הרגשות שיש לי בזכותו. קבענו תאריך לחתונה (הוא לחץ להתחתן כבר, התאריך עדיין לא הגיע) ומאותו יום שקבענו תאריך אני לא מפסיקה לבכות אני מרגישה שזהו אין לי סיכוי לקשר אמיתי עם הבחור מהעבודה, ראיתי את העתיד שלי איתו רציתי להיות איתו כל החיים הרגיש לי שזה הוא-הוא האחד בשבילי. הבחור מהעבודה גילה על הצעת הנישואים דרך מישהו,הוא היה המום וניתק איתי כל קשר.
אני מרגישה שחרב עלי עולמי, כל כך רציתי את אותו הבחור מהעבודה כל כך הייתי מאושרת איתו ואני מרגישה פספוס ענק שלא הצלחתי לעמוד מול הדמעות של חבר שלי וישר חזרתי אליו. אני לא מרגישה שלמה עם החתונה, הבחור מהעבודה כל הזמן במחשבות שלי כל רגע במהלך היום, אני מתגעגעת אליו בטירוף מרגישה שחסר לי חלק בגוף!! חשוב לציין שהארוס שלי הוא גבר מדהיםםםםם כל אחת הייתה רוצה גבר כמוהו לא מצאתי בו חיסרון אחד, לא הגיע לו כל השקרים שלי אבל נשאבתי לסיפור עם הגבר החדש בלי לשים לב , הלב שלי פשוט הלך אחריו.
עכשיו, אני 3 חודשים לפני החתונה,לא מתרגשת מההכנות ובמקום להיות מאושרת בזמן ההכנות אני בוכה, בוכה מגעגועים אליו בוכה מהפספוס של מה היה יכול להיות אם הייתי איתו בסוף. חברות אמרו לי שגם אם אני אבטל את החתונה הגבר מהעבודה לא ייתן לנו סיכוי להיות יחד כי העבר שלי עם כל השקרים שהוא גילה והחוסר אמון בי ישפיעו תמיד ולא נוכל לעולם לקיים מערכת זוגית טהורה ואמיתית. אני כל כך מבולבלת מצד אחד הארוס שלי הוא מתאים לי בהכל הוא נכון בשבילי אני איתו 8 שנים הוא אף פעם לא איכזב אותי תמיד נתן הקשיב פינק היה שם בשבילי בהכל, אבל מצד שני הגבר השני גורם לי להרגיש משהו אחר אושר מטורף. אני ניצבת מול חתונה ואני לא מאושרת... לא יודעת מה נכון לי.. לא יודעת אם להתחתן לא יודעת אם יש לי בשביל מה לבטל את החתונה הרי גם אם אבטל הגבר החדש כבר לא יסמוך עלי בכלום גם אם הוא עדיין ייתן לנו סיכוי להיות ביחד העבר שלי תמיד ישליך על הזוגיות שלנו. אני כן מרגישה רגשות לארוס שלי אבל הרגשות לאותו גבר מהעבודה עולים על כל דימיון. כולם אומרים לי שהארוס שלי הוא האחד בשבילי ושאהבה נגמרת אחרי כמה שנים ונשאר הבנאדם ושהוא הבנאדם שאיתו אני אהיה מאושרת ושעם הגבר מהעבודה זה סתם ריגוש כי אף פעם לא קיימנו זוגיות אמיתית ושהאי וודאות מושך אותי. אני לא יודעת מה לעשות כל כך מפחדת להתחתן אבל גם כל כך מפחדת לבטל. לא יודעת מה נכון לעשות!!!