שלום, אני בן 18.5 ואמור להתגייס בקרוב.לא אפתח את חוויות החיים שלי אבל עברתי דברים לא נעימים שעיצבו אותי למי שאני היום, לטוב ולרע.אני מתמודד עם דיכאון וחרדה עד היום, הייתי בנקודות שפל רציניות בחיי והיום אני יכול לומר שאני במצב טוב יותר.אני אמור להתגייס עוד מעט, לתפקיד משק גל, ויש לי בעיה קטנה.בעברי שקלתי 100 קילו, היום 70, מתאמן קשה 7 ימים בשבוע ושומר על תזונה נכונה, הדימוי העצמי שלי עלה וזה עזר לי מאוד לעמוד חזרה על הרגליים.אני לא מסוגל להתגייס במחשבה שלא יתנו לי להתאמן, שהגוף שאני עובד עליו כלכך קשה כבר 3 שנים יתדרדר לי ואיתו הדימוי העצמי ירד, אני לא אשרוד את זה בפעם השנייה.יש לי בעיה שאני לא מסוגל לישון מחוץ לבית, מעולם לא יצאתי לטיול שנתי או גיחה, שינה במקום זר מרגישה לי מפחידה ואפילו בבתי מלון אני נשאר ער ל4-5 עד שנרדם באמת.בנוסף אני לא מסוגל לוותר על השיער שלי, זה לא סתם ליופי, זה חלק בלתי נפרד ממני, סימן הייחוד שלי.עברתי עשרות תספורות, הוצאתי אלפי שקלים על פתרונות כאלה ואחרים, בסופו של דבר זה אחד הדברים העיקריים שגרמו לי להרים את הראש ולהרגיש טוב עם עצמי.נפגשתי בעבר עם קבן, דיברתי איתו על הירידה משירות קרבי והדגשתי שאני רוצה לשרת בצבא, בעקבות המכתב שקיבל מהפסיכןלוגית שלי קיבלתי ציון קהס 41.הפסיכולוגית שלי ביקשה פגישה נוספת עם הקבן כדי שאוכל לדבר על שירות יומיומי ופטור שיער, אך נענתי בשלילה, ולכן החלטתי לכתוב לו מכתב בעצמי, שם אכתוב על הבעיות שלי ואבקש פגישה נוספת כדי להסביר את עצמי.אני לא מסוגל לשרת בלי השיער שלי, לא מסוגל לשרת בלי להתאמן, זה הדבר היחיד שמציל אותי מהדיכאון שלי, אני מפחד שהוא כבר יעדיף לשחרר אותי על נפשי במקום לאפשר לי את זה, כשאני באמת מת לשרת בצבא.קבנים נוהגים לשחרר על דברים כאלה? פטור שיער זה אפשרי או באמת תלוש מהמציאות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות