אני מסיים בקרוב תואר שני ואומר שלום יפה לאוניברסיטה ולמנחה שלי.
לא יכול להגיד שאהבתי. די להפיך אפילו.
הקטע של לקבל משימה ולשבור את הראש היה נחמד. עוד יותר נחמד היה לראות שיש שימוש כלשהו לדברים שלמדתי בתואר ראשון. אבל פה נגמרים הדברים הטובים שאני יכול להגיד.
ממש שנאתי לכתוב תוכנה ולעסוק כל היום בחיפוש באגים. שנאתי את זה ששום דבר לא באמת מצליח. לא אהבתי בכלל שאין לי אפשרות להשוות את התוצאות שלי עם מה שאמור לצאת (כי זה מחקר. לא יודעים מה אמור לצאת). לא אהבתי את יחסי העבודה. ממש ממש שנאתי את כל משימות הכתיבה באנגלית. לכתוב מאמרים זה גיהנום.
אז מה כן הוצאתי מהתואר השני? הייתי מתרגל וזה ממש אהבתי. אני גיליתי שזה כייף לעמוד מול כיתה, כיף להכין שיעור, כיף לראות הבנה. מכל המחקר שלי אהבתי רק דבר אחד: אפשר להציג את התוצאות שלי מול הלוח.
"לך תהיה מורה" יגיד הקורא. אבל מורים מקבלים שכר זעום. וזה נחשב למעמד חברתי נחות ביחס לעובדי הייטק. ועם התואר הראשון שלי כבר יכולתי לקבל משימות בחברה שעוסקת נגיד ב:ראיה (ממוחשבת כמובן), איבוד נתונים, ניתוח תצפיות, סטטיסטיקה ובקרת תהליכים. אולי לא תוכנה נטו, אבל סוג של "דברים מסביב".
אבל מה שאהבתי זה בעיקר ללמד. אז נשאלת השאלה: האם יש מקום בהייטק לבוגרי תואר שני שאוהבים ללמד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות