היי כולם,
אתחיל ברקע- יש לי חברה הכי טובה כבר המון שנים (מכיתה ה׳). היינו עושות הכל ביחד, הוצאנו רישיון ביחד, התגייסנו ביחד, טיילנו ביחד, בקיצור ה כ ל ביחד.
לאחרונה היא מצאה בן זוג בבסיס שנותן לה את כל החום והאהבה להם היא ציפתה כל השנים.
אני והיא לא משרתות ביחד ויוצא שבקושי נפגשות או מדברות במהלך השבוע (גם כי היא בבסיס סגור וגם כי בן הזוג שלה נמצא בתמונה) ונורא קשה לי המעבר הדרמטי הזה מלהיות כמו אחותה לפשוט חברה שנפגשת איתה בסופ״שים ומדברת איתה על כמה שבן הזוג שלה מושלם וכמה שכיף לה איתו.
ושלא תבינו אותי לא נכון, אני מאוד מפרגנת לה ושמחה בשבילה אבל מרגישה שבאיזשהו מקום היא קצת מזניחה את הקשר שלנו.
חשוב לי להוסיף שזה קשר שקשה לי לדמיין את החיים שלי בלעדיו, סוג של תלות, קשר שבחיים לא חשבתי שייגמר.
יצא לי לשוחח עם לא מעט אנשים על הנושא וכולם ללא יוצא מן הכלל אמרו לי שכדאי לי להעסיק את עצמי בשביל לא לשקוע במחשבות, ואני מסכימה, הבעיה היחידה היא שגם אם אני רוצה לצאת עם חברים, אין לי עם מי כי לצערי בעקבות החברות שלנו פחות יצא לי להפתח לאנשים חדשים.
אני מרגישה פשוט תקועה כאילו אני לא מצליחה להתקדם בחיים בעוד כולם מוצאים בני זוג, מתחילים לעבוד ומבססים את עצמם, ואני פשוט כלום.
אשמח לעזרתכם איך לצאת מה״בוץ״ אליו נקלעתי וממנו לא מצליחה להשתחרר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות