יש עבודה של "תסריטאי". זה עבודה חשובה ביותר לסרט, שבה מחלקים אותו לסצנות, כותבים דיאלוגים, קובעים מה סדר הצילום וכד'.
אני מדבר על עבודה אחרת שאני אפילו לא יודע איך קוראים לה: אחד שממציא את ה"סיפור". וזה מה שאני הייתי רוצה להיות ולא יודע איך. אני יודע להמציא סיפורים שמתאימים לסרטי דרמה טובים. ויש טובים פחות. יש לי גם רעיונות טובים לסרטי פשע-אשקן-דרמה.
לדגומה:
1) עבריין פלילי שידוע בכוח פיזי רב בטעות הורג מישהו בזמן שוד מזוין. נשפט על רצח ונכנס לכלא. בכלא הוא מבין עד כמה נורא היה מעשה ההרג ושהוא חייב לתקן הכל. הוא נמלט מהכלא (שובר חוליה חלשה בסורגים של רכב) ובורח לחופשי. אבל במקום להפוך לעבריין, הוא מחליט להיות "מלאך". הוא מקים עסק ותורם כספים למשפחות נפגעות אלימות. הוא מאמץ את הבת של מי שהוא רצח. המשטרה מחפשת בעקבות העבריין הנמלט במשך שנים, אבל עקבותיו נעלמו.
יום אחד, אחד העובדים בעסק שלו נמחץ כמעט למוות. והוא משתמש בכוח הרב שלו ומרים מכונה שנפלה עליו. ואת זה השוטרים רואים בסרטון על תחקיר האירוע ואחד השוטרים מזהה מיידית שאותו נדבן ו"מלאך" הוא למעשה שודד ורוצח נמלט.
(לא אספר פה יותר. אבל הסרט הופך למותחן שבו השוטרים מנסים לסגור על העבריין לשעבר והוא מחפש דרכים איך להימלט מאימת הצדק, בשביל שהבת המאומצת שלו לא תבין שהיא גדלה עם רוצח של אבא שלה)
2) שחקן תיאטרון סוג ג' שמתפרס מהצגות רחוב במקרה מוצא ילד עם פנים מצולקות. הצלקת הנוראית נראית כמו החיוך של הג'וקר. השחקן העני מאכיל אותו למרות שאין לו כמעט אוכל בקרוואן (הוא הומלס שגר ברכב) ושואל מה קרה לו. הילד מספר שהוא נמלט מסוחרי אדם שגידלו אותו לצורך סחר באיברים. השחקן העני מאמץ את הילד בלי שאלות ומתחיל לגדל אותו להיות שחקן בעצמו. (נדלג פה קצת)....
הילד גדל ומתגלה שהוא בן למשפחה עשירה משפיעה מאוד ופניו צולקו בשביל להקשות על הזיהוי. אבל לפי הDNA יוצא שהוא יורש של מיליונים והוא זה שעומד בראש המשפחה עכשיו. אבל פניו הצוחקות גורמות לכולם לצחוק עליו במקום להתייחס אליו ברצינות.
אלו סתם שתי דוגמאות. יש לי יותר.
אני שואל האם לדעתכם זה משהו שיכול להיות התחלה טובה לסרט? ואם כן, איך הופכים את זה לסרט?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות